מ-2 באוגוסט האיחוד האירופי החל לאכוף את חוק הבינה המלאכותית שלו, אך רגולציית הסיכון הגבוה נדחתה בכ-16 חודשים.
לפי דיווח באתר Shaping Europe's digital future של הנציבות האירופית, ב-2 באוגוסט 2026 החלה הנציבות, יחד עם רשויות הפיקוח הלאומיות במדינות החברות, לאכוף בפועל את חוק הבינה המלאכותית (AI Act) של האיחוד, כולל סמכויות אכיפה וסנקציות כלפי ספקי מודלים גדולים בעלי מטרה כללית (GPAI). באותו מועד נכנסו לתוקף גם חובות השקיפות שנקבעות בסעיף 50 לחוק, החלות על רוב המערכות מבוססות הבינה המלאכותית הפועלות באירופה.
על פי הדרישות החדשות, משתמשים צריכים לרוב לדעת כשהם מתקשרים ישירות מול מערכת AI, אלא אם הדבר ברור מאליו. ספקים של מערכות המייצרות תוכן סינתטי — אודיו, תמונות, וידאו או טקסט — מחויבים לסמן את הפלט שלהן בצורה הניתנת לזיהוי מכונה, וגורמים המפיצים תוכן מסוג דיפפייק נדרשים לחשוף באופן מפורש שהתוכן נוצר או עובד באמצעות בינה מלאכותית. חובות דומות של יידוע חלות גם על מערכות לזיהוי רגשות ולסיווג ביומטרי.
יחד עם זאת, לוח הזמנים המקורי של החוק שונה מהותית בעקבות הסכם ביניים שגובש ב-7 במאי 2026 בין מוסדות האיחוד, במסגרת מה שמכונה ה"אומניבוס הדיגיטלי" בנושא בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, החובות המחמירות ביותר החלות על מערכות AI המסווגות כ"סיכון גבוה" נדחו בכ-16 חודשים, לתאריך 2 בדצמבר 2027, מהלך שנועד להקל על חברות בתקופת ההיערכות לרגולציה.
בפועל, המשמעות היא שהאיחוד האירופי נכנס כעת לשלב שבו יש לו כבר יכולת אכיפה וענישה כלפי מפרי חוקי השקיפות והשימוש הבסיסיים בבינה מלאכותית, בעוד המסגרת המחמירה יותר לניהול סיכונים במערכות קריטיות עדיין נמצאת בהרצה מושהית עד סוף 2027.