פול כריסטיאנו המציא את הטכניקה שהפכה את ChatGPT לנעים לשיחה — ואז הסביר בפומבי למה הכול עלול להסתיים רע. עכשיו הוא יושב בוועדה שיכולה לעכב שחרור של מודלים.
ב-9 בספטמבר 2026 הודיעה OpenAI על מינוי שנשמע במבט ראשון כמו בדיחה פנימית: פול כריסטיאנו, אחד החוקרים המזוהים ביותר עם האגף הפסימי של תחום ה-AI, מצטרף לדירקטוריון קרן OpenAI. כריסטיאנו אינו מבקר חיצוני אקראי. הוא עבד ב-OpenAI בין 2017 ל-2021, הוביל שם את מחקר ההתאמה (alignment), והיה בין מפתחי RLHF — למידת חיזוק ממשוב אנושי, הטכניקה שבזכותה ChatGPT עונה כמו עוזר מנומס ולא כמו מכונת השלמת טקסט. במילים אחרות: אותו אדם שבנה חלק מהתשתית שהפכה את המוצר לשמיש, הוא גם זה שהעריך בפודקאסט Bankless ב-2023 סיכוי של 10%–20% ל"השתלטות" של מערכות AI שבה רוב בני האדם מתים, ו"בערך 50-50" לאסון זמן קצר אחרי שיגיעו מערכות ברמה אנושית. התווית "דומר" הודבקה לו מאז, והיא זאת שטכקראנץ' תלתה בכותרת הידיעה.
המינוי עצמו מורכב משלושה חלקים, וכדאי להפריד ביניהם. כריסטיאנו נכנס לדירקטוריון קרן OpenAI — הגוף ללא הכוונת הרווח שיושב בראש המבנה; הוא מצטרף לוועדת הבטיחות והאבטחה של הקרן; והוא ישמש משקיף ללא זכות הצבעה בדירקטוריון של OpenAI Group PBC, הזרוע המסחרית. בדירקטוריון הוא מצטרף לחבורה שכוללת את ברט טיילור (יו"ר), אדם ד'אנג'לו, זיקו קולטר, הגנרל בדימוס פול נקסונה, ניקול סליגמן ואחרים — לצד סם אלטמן עצמו. ברקע שלו יש גם ניסיון ממשלתי: הוא יועץ טכנולוגי בכיר ב-CAISI, המרכז לתקינה וחדשנות ב-AI שבתוך NIST, גוף במשרד המסחר האמריקאי, ושם עסק בהערכת מודלי חזית כולל יכולות עם השלכות ביטחוניות.
ועדת הבטיחות והאבטחה היא לא ועדת נימוסים. היא פאנל בן ארבעה אנשים בראשות זיקו קולטר, ולדבריו יש לה סמכות "לבקש עיכובים בשחרור מודלים עד שיושמו צעדי הפחתת סיכון מסוימים". הסמכות הזאת קיבלה משקל אמיתי כשהרגולטורים של קליפורניה ודלאוור הפכו את הפיקוח שלה לחלק מההסכמים שאפשרו ל-OpenAI לבצע את הארגון מחדש שלה. מאז אוקטובר 2025 המבנה נראה כך: הקרן שולטת ב-OpenAI Group PBC, מחזיקה בכ-26% ממנה, ומינתה את כל חברי דירקטוריון הזרוע המסחרית — מיקרוסופט מחזיקה בכ-27%, ועובדים ומשקיעים בכ-47%. בשווי של כחצי טריליון דולר בעת ההסדר, החזקת הקרן לבדה הוערכה בכ-130 מיליארד דולר.
הערכה שלנו: את המינוי הזה אי אפשר לקרוא בלי הזיכרון של נובמבר 2023, כשהדירקטוריון הישן של המלכ"ר פיטר את אלטמן, נקרע תוך חמישה ימים, ונבנה מחדש בלעדיו — במחיר יציאה של החלק שנתפס כאגף הבטיחותי. שנה אחר כך התפרקה גם קבוצת ה-superalignment, ובכירי בטיחות עזבו את החברה בטריקת דלת פומבית. על הרקע הזה, מינוי של אדם שמדבר בגלוי על סיכוני הכחדה הוא היפוך תדמיתי חד. השאלה הפתוחה היא אם הוא היפוך מהותי. יש כאן שתי קריאות אפשריות: אחת, שהקרן באמת מבקשת מומחיות טכנית שתדע לומר "לא" לפני שחרור מודל; שנייה, שהחתמת שם עם קרדיט בטיחותי בלתי מעורער היא ביטוח מוניטין זול יחסית מול רגולטורים ותובעים. שתי הקריאות יכולות להיות נכונות בו-זמנית.
ולמה זה מעניין קורא ישראלי? כי חלק ניכר מתעשיית ה-AI המקומית — סטארטאפים, צוותי מוצר בחברות גדולות, ואפילו מערכות ייצור בבנקים ובביטוח — בנוי כשכבה מעל ה-API של OpenAI. מרגע שיש ועדה בת ארבעה אנשים שיכולה לבקש עיכוב בשחרור מודל, לוח הזמנים של המודלים הופך לתלות בשרשרת האספקה של כל מפת דרכים ישראלית שמתמחרת "הדור הבא ייצא ברבעון הבא". בנוסף, כניסת אדם מ-NIST לחדר ההחלטות מסמנת כיוון שמנהלי מוצר ישראליים כבר מרגישים: הרכש בארה"ב ובאירופה דורש יותר ויותר תיעוד הערכות סיכון, בדיקות אדום ומדיניות שימוש. חברה ישראלית שמוכרת לארגון אמריקאי גדול תמצא את עצמה עונה על שאלוני בטיחות שנגזרים בדיוק מהשפה שאנשים כמו כריסטיאנו כתבו.
מה עדיין לא ידוע: כמה כוח יש בפועל לתפקיד. בזרוע המסחרית כריסטיאנו הוא משקיף ללא זכות הצבעה, ודיוני ועדת הבטיחות חסויים — קולטר עצמו סירב לומר אם הוועדה אי פעם עיכבה או שינתה שחרור של מודל. כלומר, המבחן האמיתי של המינוי הזה לא יתרחש בהודעה לעיתונות אלא ביום שבו מודל חזק במיוחד יהיה מוכן לצאת ורבעון שלם של הכנסות יחכה לו בחוץ. עד אז, נשאר לנו הפרט המשעשע-משהו: החברה שהמירוץ שלה מדאיג את כריסטיאנו, בדיוק היא זו שהושיבה אותו ליד הבלם.
