אפליקציית ספירת קלוריות שנבנתה סביב תמונה אחת של אוכל הפכה לסיפור הצלחה, והסוד לא היה במודל ה-AI אלא בכמות הסרטונים שהציפו את הפיד.
יש סיפורי הצלחה של סטארט-אפים שמתחילים בפריצת דרך טכנולוגית. ויש את Cal AI, שבה הפריצה הגדולה הייתה דווקא בהפצה. לפי הסיקור של TechCrunch, החברה הכניסה יותר מ-30 מיליון דולר תוך שנתיים, ובמרץ נרכשה על ידי MyFitnessPal תמורת סכום שלא נחשף.
הרעיון עצמו פשוט: מצלמים את הצלחת, והאפליקציה מעריכה קלוריות ורכיבים תזונתיים. זה לא רעיון שאי אפשר להעתיק, וכבר יש בחנויות האפליקציות לא מעט אפליקציות עם שמות דומים. מה שהפריד בין Cal AI לשאר היה האופן שבו היא הגיעה למסכים של אנשים.
לפי הדיווחים, הצמיחה נשענה על רשת גדולה של יוצרי תוכן בתחום הכושר והתזונה בטיקטוק ובאינסטגרם. אחד מניתוחי המקרה שמצאתי מדבר על יותר מ-250 יוצרים. את המספר הזה לא הצלחתי לאמת במקור שני, ולכן כדאי לקרוא אותו כהערכה. הכיוון ברור גם בלי המספר המדויק. במקום סרטון אחד שמתפוצץ, החברה הזרימה הרבה סרטונים קטנים, וכל אחד הגיע לקהל קטן אבל רלוונטי.
זו בעצם הנדסה של ויראליות. מה שנראה מבחוץ כמו להיט שהתפשט מעצמו היה, במידה רבה, ערוץ רכישה מתוכנן. מי שמחכה שהמוצר יהפוך ויראלי בכוחות עצמו מהמר, ומי שמשלם למאות יוצרים לעשות את זה במקומו מריץ מערך שיווק.
זו הערכה שלי, לא עובדה מהכתבה. הסיפור מזכיר שבעידן שבו כל אחד יכול לבנות עטיפה לדגם שפה, היתרון התחרותי עובר מהקוד אל ההפצה. לסטארט-אפים ישראליים, שמורגלים לדבר על טכנולוגיה עמוקה ועל מכירת ידע, זו תזכורת לא נוחה. השוק המקומי קטן, ומי שרוצה להגיע לקהל גלובלי צריך להבין טיקטוק לא פחות מאשר ארכיטקטורה.
יש גם צד שני. כשהצמיחה נשענת על משפיענים, היא תלויה בפלטפורמות שאינן בשליטת החברה, ובעלות שנוטה לעלות כשהשוק מתמלא. ההצלחה של Cal AI אולי לא תהיה קלה לשחזור. מי שייכנס עכשיו לאותו מגרש יתחרה על אותם יוצרים, מול אותו קהל שכבר ראה מספיק סרטוני "צילמתי ארוחה וזה מה שקרה".
נשארת השאלה אם MyFitnessPal קנתה בעיקר טכנולוגיה, או קהל ומנוע צמיחה. אני מהמר על השני. ואם זה נכון, הקלוריות הן כנראה החלק הכי פחות מעניין בעסקה הזו.
