תחקיר נרחב של הניו יורק טיימס בוחן איך המהמר הגדול ביותר על תשתיות AI עלול להפוך לסיפור האזהרה הגדול של הבועה.
לפי דיווח נרחב ב-The New York Times, לארי אליסון, מייסד אורקל בן ה-81, הפך את החברה תוך שנים בודדות ל"מהמר" הגדול ביותר על עתיד הבינה המלאכותית — ואולי גם לדמות שתסמל את קריסת הבועה, אם זו תגיע. לפי התחקיר, אליסון נחשב כיום ל"שחקן הפגיע ביותר" במרוץ ה-AI, שהופך רעוע יותר ויותר. הדחף שלו להפוך את אורקל ל"היפרסקיילר" - ענקית תשתיות ענן בקנה מידה של גוגל ומיקרוסופט - החל אחרי השקת ChatGPT ב-2022, שאותה ראה כתחילתה של עידן טכנולוגי חדש.
המספרים מאחורי ההימור עצומים. אורקל התחייבה לתוכנית הרחבה של כ-250 מיליארד דולר במרכזי נתונים, והוציאה כ-55.7 מיליארד דולר בהוצאות הון בשנת הכספים 2026 בלבד - יותר משהחברה ייצרה במזומן מפעילות, מה שהוביל לתזרים מזומנים חופשי שלילי של כ-23.7 מיליארד דולר. סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי של אורקל לרמה של נוטש אחד בלבד מעל "זבל" (junk), בין היתר בשל תלות קיצונית בלקוח יחיד - OpenAI, שאחראית לכמחצית מהתחייבויות אורקל העתידיות בהיקף כולל של כ-638 מיליארד דולר.
התוצאה כבר ניכרת בשוק ההון: מניית אורקל צנחה כ-55%-60% משיאה שנרשם בספטמבר האחרון, אז שווי השוק של החברה הגיע לכ-900 מיליארד דולר בעקבות התלהבות מלקוחות ה-AI שלה. שבוע המסחר הגרוע ביותר של המניה מאז 2001, בעיצומו של התרסקות בועת הדוט-קום, המחיש עד כמה המשקיעים חוששים מריכוזיות הסיכון. למרות זאת, אורקל ואליסון ממשיכים בתוכניות ההרחבה, עם מרכזי נתונים חדשים המתוכננים לטקסס, מישיגן וניו מקסיקו לקראת 2027.
הסיפור של אורקל הפך לסמל מרכזי בוויכוח הרחב יותר סביב תשתיות הבינה המלאכותית: האם ההשקעות האדירות בחומרה ובמרכזי נתונים ישתלמו בטווח הארוך, או שמא מדובר בבועה שתתפוצץ ברגע שהציפיות מ-OpenAI ולקוחות AI אחרים לא יתממשו. ה-Times מתאר את אליסון כדמות שיכולה להיזכר כמי שבנה את עמוד השדרה של מאה ה-AI - או כ"סיפור האזהרה" הגדול ביותר שלה.
מעבר להיקף ההתחייבויות, מה שמדאיג את השוק הוא הפער בין אורכי החוזים: אורקל נעולה בחוזי שכירות והתחייבויות תפעוליות למרכזי נתונים לתקופות של 15 עד 19 שנה, בעוד שהחוזה המרכזי מול OpenAI, שעליו נשענת התוכנית כולה, נפרש על פני חמש שנים בלבד. אם OpenAI תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד, אורקל עלולה למצוא את עצמה נושאת בנטל שכירות ענק לטווח ארוך בלי לקוח שממלא אותו. סוכנות S&P ציינה פער זמנים זה במפורש כאחד הגורמים המרכזיים מאחורי הורדת הדירוג.
הסיכון כבר הגיע גם לבתי המשפט: בינואר 2026 הוגשה נגד אורקל, אליסון והמנכ"לית לשעבר ספרה כץ תביעה ייצוגית מטעם משקיעים, בהובלת קרן הפנסיה של איגוד הנגרים באוהיו. לפי כתב התביעה, אורקל לא גילתה למשקיעים שרכשה 18 מיליארד דולר באג"ח בספטמבר 2025 כי בתוך שבעה שבועות בלבד תזדקק לעוד 38 מיליארד דולר במימון נוסף למרכזי נתונים בטקסס ובוויסקונסין, התומכים בעסקת OpenAI. התביעה טוענת להטעיה בניירות שהוצגו למשקיעים בהנפקה.
אינדיקציה נוספת למידת החשש בשוקי ההון היא זינוק בעלות הביטוח מפני חדלות פירעון של אורקל: חוזי הגנת אשראי (CDS) חמש-שנתיים על החוב שלה טיפסו לרמה של כ-2% בשנה, השיא הגבוה ביותר מזה כמעט 18 שנה. עלייה כזו משקפת הערכה של המשקיעים שהסיכוי שאורקל לא תעמוד בהתחייבויות החוב שלה גדל משמעותית, גם אם החברה ממשיכה לשרת את חובותיה כסדרם נכון לעכשיו.
מעבר לאורקל עצמה, כלכלנים מזהירים מסיכון מערכתי רחב יותר. גוף מחקר מאקרו-כלכלי אחד העריך שבועת ה-AI הנוכחית גדולה פי 17 מבועת הדוט-קום ופי ארבעה מבועת הנדל"ן של 2008, בעיקר בגלל היקף ההשקעה הריאלית בציוד, שבבים ותשתיות חשמל. אם קצב ההשקעות בתשתיות AI יאט, ההשפעה תיפרש הרבה מעבר לאורקל — אל יצרני שבבים כמו אנבידיה, חברות חשמל ותשתית וקבלני בנייה שכל עתידם הכלכלי נשען כיום על המשך הריצה.
