מחקר חתך שפורסם ב-Cureus בוחן עד כמה סטודנטים לרפואה במוסד רפואי אקדמי מוכנים לעידן הבינה המלאכותית.
מחקר חתך (Cross-Sectional Study) שפורסם בכתב העת הרפואי Cureus בחן את רמת המוכנות והתפיסות של סטודנטים לרפואה לתואר ראשון במוסד אקדמי לרפואה שלישונית (tertiary care teaching institute) כלפי בינה מלאכותית. המחקר מצטרף לגל הולך וגדל של סקרים אקדמיים שבודקים כיצד הדור הבא של רופאים תופס את הכניסה של כלי AI לעולם הרפואה. מחקרים מסוג זה נועדו לספק לבתי ספר לרפואה תמונת מצב שתסייע לעצב תוכניות לימודים.
סקירה של מחקרים דומים שפורסמו לאחרונה ב-Cureus מציירת תבנית עקבית למדי. בסקר שנערך בקרב סטודנטים לרפואה באוניברסיטת אום אל-קורא בסעודיה, כמעט כל הנסקרים (95.9%) היו מודעים לקיומה של בינה מלאכותית ו-94.1% דיווחו כי כבר השתמשו בכלים כמו ChatGPT, כאשר רוב הסטודנטים (61.2%) רואים ב-AI כלי עזר לרופאים ולא תחליף להם. עם זאת, יותר ממחצית מהנסקרים (55.3%) ציינו כי לא קיבלו הכשרה פורמלית כלשהי בנושא בינה מלאכותית במסגרת הלימודים. סקר רחב יותר שכלל כ-4,492 סטודנטים לרפואה במדינות ערביות מצא פער דומה עוד יותר: 92.4% מהם דיווחו שלא קיבלו הכשרה פורמלית ב-AI, ו-87.1% הפגינו רמת ידע נמוכה בנושא.
הפער הבולט העולה ממחקרים אלה הוא בין שימוש יומיומי נרחב בכלי בינה מלאכותית להבנת מושגים ולהכנה לבחינות, לבין היעדר כמעט מוחלט של הכשרה מובנית בתוך תוכנית הלימודים הרפואית. חוקרים בתחום מציינים כי סטודנטים לרפואה ברחבי העולם אינם ערוכים דיים לנצל את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בעתיד הקליני שלהם, בשל מחסור במרצים מוסמכים ובתשתית לימודית ייעודית.
המחקר הנוכחי, שממוקד במוסד לרפואה שלישונית ספציפי, מצטרף לקריאה החוזרת בקהילה הרפואית-אקדמית לשילוב מובנה של נושא הבינה המלאכותית בתוכניות הלימודים לרפואה, ולא להשאיר את החשיפה אליה מקרית ובלתי מפוקחת.