חצי שנה אחרי הסבב הגדול בהיסטוריה של ההייטק, OpenAI כבר חוזרת לבקש עוד, והפעם במחיר גבוה ב־64%.
יש חברות שמגייסות כדי לשרוד, ויש את OpenAI, שמגייסת כדי לא להיכנס לבורסה. לפי דיווח של בלומברג, החברה של סם אלטמן מנהלת מגעים עם משקיעים לגיוס של לפחות 30 מיליארד דולר לפי שווי של כ־1.4 טריליון דולר, כך דווח ב־TechCrunch. לפי הדיווחים זה אמור להיות סבב הגיוס האחרון לפני ההנפקה, שכבר נדחתה ל־2027. המגעים עדיין בשלב מוקדם, וכל המספרים עוד יכולים להשתנות.
כדי להבין את גודל הקפיצה צריך לחזור חצי שנה אחורה. במרץ גייסה OpenAI כ־122 מיליארד דולר לפי שווי של 852 מיליארד דולר, סבב שכבר אז נחשב חריג בכל קנה מידה. השווי החדש גבוה ממנו בכ־64%. בחצי שנה החברה אמורה להוסיף לשווי שלה יותר מחצי טריליון דולר, סכום שגדול מהשווי של רוב החברות הציבוריות בעולם.
זו השאלה המעניינת כאן. ביוני דווח שהחברה שוקלת לדחות את ההנפקה ל־2027. אחד הגורמים שהוזכרו היה ההנפקה הלא חלקה של SpaceX, שהבהירה לשוק שגם שם גדול לא מבטיח קבלת פנים חמה בוול סטריט. לפי הדיווחים, היועצים הציגו לאלטמן שתי אפשרויות: לחכות ל־2027 ולהנפיק לפי שווי של טריליון דולר, או להתפשר על שווי נמוך יותר ולהנפיק מהר. לפי הדיווחים, אלטמן הבהיר שירידה מיעד הטריליון לא עומדת על הפרק. באמצע ספטמבר הוא כבר אמר בראיון ל־Fortune שהנפקה ב־2026 תהיה צעד לא נבון, ונימק זאת בין היתר בשיקולי בטיחות AI.
וכשלא מנפיקים, צריך לממן את הדרך בכסף פרטי. חוות שרתים, שבבים וחשמל לא מחכים לפעמון בנאסד״ק, ולכן סבב של 30 מיליארד דולר משמש בפועל כמימון גישור עד ההנפקה. ההבדל הוא שבמקרה של OpenAI, גם הגישור גדול יותר מרוב ההנפקות שהשוק ראה.
הטיעון העיקרי של OpenAI הוא ההכנסות. לפי הדיווחים, ההתמקדות מחדש בתחומי ליבה כמו כלי קוד הביאה לזינוק של כ־70% בהכנסות בקצב שנתי (run-rate), שהגיעו לכ־40 מיליארד דולר באוגוסט. זה מספר מרשים, אבל גם אחרי החישוב הזה השווי המבוקש עומד על יותר מפי 30 מההכנסות השנתיות. במילים אחרות, מי שנכנס לסבב הזה לא קונה את OpenAI של היום. הוא קונה את ההנחה שהצמיחה תימשך בקצב הזה עוד כמה שנים טובות, ושהשוק הציבורי יסכים לשלם עליה עוד יותר ב־2027.
ניתוח דוגרי: למה זה נוגע גם לחוסך הישראלי. נדמה שזה סיפור של ענקים מעמק הסיליקון, אבל ההשפעה מגיעה עד לתיק ההשקעות שלכם. חלק גדול מהחיסכון הפנסיוני בישראל מושקע במסלולים שעוקבים אחרי מדדי מניות אמריקאיים. הנפקה בשווי של טריליון דולר ומעלה תהיה אחד האירועים הגדולים שהשוק האמריקאי ראה, ואם החברה תיכנס בהמשך למדדים המרכזיים, מיליוני חוסכים ישראלים יחזיקו בה, בין שהם אוהבים את ChatGPT ובין שלא. גם לסטארטאפים הישראליים שבונים מוצרים על המודלים של OpenAI, כל סבב כזה הוא איתות: הספקית שהם תלויים בה תהיה חזקה ועשירה יותר, ולכן גם יותר מסוגלת להיכנס בעצמה לתחומים שלהם. דחיית ההנפקה משמעה עוד שנה שבה מעט מאוד מידע כספי מבוקר על החברה מתפרסם לציבור.
בשורה התחתונה, OpenAI מהמרת שהזמן עובד לטובתה: עוד שנה של צמיחה, עוד סבב פרטי, ואז הנפקה לפי השווי שאלטמן מתעקש עליו. זה יכול לעבוד. אבל ככל שהשווי הפרטי עולה, גם הרף שהשוק הציבורי יצטרך לעבור ב־2027 עולה. בשלב הזה הגיוס עדיין לא נסגר, ועד ההנפקה החברה תצטרך להראות שההכנסות ממשיכות לצמוח בקצב שמצדיק את השווי.
