חברה שהייתה מעבדת מחקר לפני כמה שנים מציגה עכשיו רבעון של כמעט 17 מיליארד דולר. השאלה היא כמה מזה השוק הציבורי יהיה מוכן לשלם.
יש רגעים שבהם חברת AI מפסיקה להיות סיפור על מודלים ומתחילה להיות סיפור על דוחות כספיים. זה בדיוק מה שקורה לאנתרופיק: לפי הדיווח ב-Wall Street Journal, ההכנסות של החברה ברבעון השלישי זינקו ב-45% לכמעט 17 מיליארד דולר. את המספרים הציגה החברה למשקיעים בשוק הציבורי, בפגישה שנערכה ביום רביעי לקראת ההנפקה המתוכננת.
לפי דיווח של רויטרס, שמסתמך על משקיע שנכח בפגישה, ההכנסות ברבעון השלישי הגיעו ל-16.8 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של השנה הן עמדו על 4.7 מיליארד דולר, וברבעון השני על 11.6 מיליארד. כלומר, בתוך שלושה רבעונים ההכנסות הרבעוניות כמעט הוכפלו פי ארבעה. נקודה לתשומת לב: הפייננשל טיימס דיווח על צמיחה של "כמעט 50%", ולפי אותו דיווח היא איטית יותר מבתחילת השנה ונמוכה מחלק מהציפיות. עד לפרסום מסמכים רשמיים, כדאי לקרוא את שיעור הצמיחה כ-45% עד 50%.
הדיווחים מוסיפים שאנתרופיק אמרה למשקיעים שהיא רווחית על בסיס מתואם ברבעון השלישי, הרבעון השני ברציפות שבו היא מדווחת על רווחיות. לפי דיווח אחד היה גם תזרים מזומנים חופשי חיובי ומרווח תפעולי מתואם של 11%. המילה החשובה היא "מתואם": זו לא שורת הרווח הנקי. אותם דיווחים מזכירים הפסד נקי של כ-42 מיליארד דולר בשנה שעברה, כך שהסיפור עדיין רחוק מלהיות פשוט.
כאן הדברים פחות ברורים. דיווחים מאוגוסט דיברו על שווי של כ-2 טריליון דולר, יותר מכפליים משווי של 965 מיליארד דולר שדווח במאי, והנפקה כבר באוקטובר. מנגד, דיווח של רויטרס טוען שהבכורה בבורסה צפויה להידחות לאחר הבחירות לקונגרס בנובמבר. אנתרופיק עצמה לא קבעה שווי יעד, והמספרים הגבוהים מגיעים ממודלים של משקיעים. אנליסטים מזכירים גם שהנפקות של חברות צמיחה מתומחרות לא פעם 20% עד 40% מתחת לשיא השווי הפרטי. זו כנראה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, אם היא אכן תצא לדרך בשווי הזה, ולכן היא תשמש מבחן לשאלה אם המשקיעים הציבוריים מוכנים לשלם על צמיחת AI את המחיר שהמשקיעים הפרטיים כבר שילמו.
זו הערכה שלנו, לא עובדה מהדיווח: להנפקה כזו יש משמעות גם כאן. מפתחים וסטארטאפים ישראלים רבים בונים על ה-API של Claude, ולכן יציבות פיננסית של הספק היא נתון עסקי ולא רק עניין לאנליסטים בוול סטריט. חברה רווחית, ולו על בסיס מתואם, פחות צריכה לשרוף מזומנים כדי לשרוד, וזה מרגיע מי שמבסס מוצר על התשתית שלה. גם למשקיעים בבורסה האמריקאית, כולל קרנות פנסיה ישראליות שמחזיקות מדדים אמריקאיים, תהיה מניה חדשה וכבדה שמשפיעה על התמונה. מנגד, כשחברה אחת שווה טריליונים, כל זעזוע בתחום יורגש חזק יותר.
בסוף, 17 מיליארד דולר ברבעון הם מספר מרשים, אבל המשקיעים יבחנו את הקצב, את המרווחים ואת השאלה אם הצמיחה מאטה. אם ההנפקה אכן תתקיים בקרוב, נדע מהר מאוד כמה האמונה ב-AI שווה כשהיא נסחרת בבורסה ולא רק מוצגת בחדר סגור בסן פרנסיסקו.
