שוק ההון

בנק ענק שוקל לברוח: UBS מאיים לעזוב את שווייץ בגלל חוקי ההון

בנק ענק שוקל לברוח: UBS מאיים לעזוב את שווייץ בגלל חוקי ההון
תקציר

המדינה שהפכה סודיות בנקאית ליציבות לאומית מגלה מה קורה כשהבנק שהיא הצילה גדול ממנה.

📌 תקציר: לפי הדיווח ב-WSJ, UBS בונה תוכניות גיבוי שכוללות מעבר מחוץ לשווייץ אם המחוקקים יחמירו את דרישות ההון. הבנק עצמו לא אישר תוכנית כזו, והמהלך נראה בינתיים בעיקר כלחץ במו"מ מול הרגולטורים.

בשווייץ יש מעט דברים שנחשבים קדושים כמו הבנקים שלה, ולפי דיווח של ה-Wall Street Journal גם הם כבר לא בטוחים שהם רוצים להישאר שם. לפי הדיווח, UBS מכינה תוכניות גיבוי שעשויות להוביל להעברת המטה מחוץ לשווייץ, אם המחוקקים יאמצו דרישות הון מחמירות. מקורות שצוטטו בדיווח מדברים על כמה אפשרויות: רכישת מוסד פיננסי אמריקאי ומעבר אליו, מיזוג עם מתחרה אירופי, או מכירה לבנק אמריקאי. UBS לא אישרה תוכנית כזו, ולפי הדיווח פנו אליה גורמים אמריקאים פוטנציאליים לעסקה.

הרקע הוא 2023, כשהבנק בלע את Credit Suisse בהוראת הממשלה וכמעט בן לילה הפך למוסד שהיקפו גדול מכלכלת המדינה כולה. מאז שווייץ מנסה לסגור את הפער שבין "גדול מדיכדי ליפול" לבין "גדול מדי כדי להציל". הצעת הממשלה היא להעלות את ההון שהבנק מחזיק בשווייץ מול החזקותיו בחו"ל מ-60% ל-100%, ובשורה התחתונה, לפי הערכות שפורסמו, מדובר בהון נוסף של עשרות מיליארדי דולרים: UBS מדברת על כ-16 מיליארד דולר, ואילו הערכות הממשלה והתקשורת נעות סביב 20 עד 26 מיליארד.

שרת האוצר קארין קלר-זוטר הגנה על ההצעה כפשרה מאוזנת, ודחתה גם את דרישת הפרלמנט לדרישות חריפות עוד יותר, כמו יחס הון קשה של 15%. לדבריה רק הון עצמי אמיתי אמין בשעת משבר, ולא אג"חים מסוג AT1. חשוב לזכור שהסכום הסופי לא ברור, והיא עצמה אמרה שהוא "יכול להיות נמוך משמעותית". הדיון בפרלמנט עוד ארוך, וההכרעה לא צפויה לפני 2028.

ולכן כדאי לקרוא את הדליפה בעין ערה: איום ביציאה הוא כלי מו"מ ותיק, ובשווייץ, שהבנקים הם חלק מהנכס הלאומי שלה, הוא עובד חזק במיוחד. מצד שני, גם בלי אישור רשמי, עצם זה שהרעיון הגיע לעיתון גדול כמו ה-WSJ כבר משנה את הדיון הציבורי.

ניתוח שלנו, לא עובדה מדווחת: ישראל מכירה היטב את המתח בין בנקים גדולים לרגולציה על הון. בנק ישראל מחזיק בדרישות הון והון נוסף על המערכת הבנקאית הריכוזית שלנו, וגם אצלנו כל העלאה מובילה לשאלות על חלוקת דיבידנדים ועל אשראי ללקוחות. הלקח מהמקרה השווייצרי ברור: ככל שהמוסד גדול יותר ביחס למדינה, כך הוא יכול להרשות לעצמו לאיים, והרגולטור צריך לשקול את הסיכון שיברח מול הסיכון שיקרוס.

בינתיים נשארת שאלה פתוחה אחת גדולה: האם בנק שנולד מהצלה לאומית יכול באמת לארוז את המטה ולעבור מדינה? סביר שלא בקרוב, אבל לפחות עכשיו כולם בשווייץ יודעים שהוא כבר בדק מה יש בצד השני של האוקיינוס.

שוקי הון עכשיו

ת"א 35 ▼ 0.3%
S&P 500 ▼ 1.1%
נאסד"ק ▼ 1.9%
ביטקוין ▼ 0.8%