מניות הטכנולוגיה באסיה צוללות, וההקלה בתשואות האג״ח לא מספיקה בינתיים כדי להחזיר את התיאבון לסיכון.
הבינה המלאכותית יכולה לשנות את הכלכלה, אבל היא עדיין צריכה לשלם ריבית. זו התזכורת הלא נעימה שמקבלים משקיעי הטכנולוגיה ביום חמישי, 15 באוקטובר: אחרי הירידות בוול סטריט ביום רביעי, הלחץ עובר לבורסות אסיה, והחוזים על המדדים האמריקאיים מצביעים על פתיחה מתוחה נוספת. בעדכון השווקים של וול סטריט ג׳ורנל תוארו ירידות באסיה ובחוזים על נאסד״ק, לצד הקלה בתשואות אג״ח ממשלת ארה״ב. השילוב הזה מעניין: גם כאשר חלק מהלחץ בשוק החוב משתחרר, מניות הטכנולוגיה מתקשות למצוא רצפה. בשלב זה מדובר בתמונת מסחר מתעדכנת, ולא בתוצאה הסופית של יום המסחר האמריקאי.
נקודת המוצא הייתה יום חלש במיוחד למניות הצמיחה. ביום רביעי ירד נאסד״ק בכ-1.9%, מדד S&P 500 איבד כ-1.1%, ואילו דאו ג׳ונס הסתפק בירידה של כ-0.1%. לפי סקירת Investing.com, אלה היו הירידות היומיות החדות ביותר בנאסד״ק וב-S&P 500 מאז יולי. נתון שהכביד על המסחר הגיע ממדד המחירים האמריקאי: מחירי הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלו בספטמבר ב-0.3% לעומת החודש הקודם, מול צפי ל-0.2%. עשירית האחוז נראית זניחה בסופרמרקט; בשוק שמנסה לנחש את החלטת הריבית הבאה, היא יכולה להספיק כדי לשנות את התמחור של חברות שלמות.
באסיה, שבה נסחרות יצרניות מרכזיות בשרשרת האספקה של תשתיות המחשוב, התגובה הייתה חריפה. לפי דיווח AP, מדד קוספי בדרום קוריאה איבד כ-7.6%, וניקיי היפני ירד בכ-4.9%. מניות סמסונג ו-SK Hynix ספגו ירידות חדות, וכך גם סופטבנק. אלה אינן רק מניות שנהנות מהצמדת האותיות AI למצגת: שבבי זיכרון, כוח מחשוב והשקעות בתשתיות הם רכיבים ממשיים בגל ההוצאות של הענף. אלא שמניה משקפת גם ציפיות. כשמחיר ההון עולה, אפילו עסק עם ביקוש משמעותי יכול להיסחר במחיר נמוך יותר, משום שהמשקיעים מוכנים לשלם פחות היום עבור רווחים שיגיעו בעתיד.
ההבחנה הזאת מסבירה מדוע ירידות בשוק אינן בהכרח הוכחה שהשימוש בבינה מלאכותית נבלם. בדיווח השווקים של The Edge הודגשו הרגישות של השקעות במרכזי נתונים לריבית והחשש מעלויות המימון. באותו דיווח הופיעה גם תמונה עסקית חזקה: יצרנית השבבים TSMC דיווחה על זינוק של 69% ברווח הנקי ברבעון השלישי, לשיא של כ-23.6 מיליארד דולר, מעל תחזיות השוק. שתי העובדות יכולות להתקיים יחד. עסקי ה-AI יכולים לצמוח במהירות גם בזמן שהמשקיעים מורידים את המחיר שהם מוכנים לשלם על הצמיחה הזאת. זו קריאה אפשרית של התמחור הנוכחי, ולא קביעה שכל חברות הענף בריאות באותה מידה או שכל הירידות מוצדקות.
לקורא הישראלי, הערך של הסיפור נמצא בחיבור בין המקומות שבהם נמצאת החשיפה שלו. זו פרשנות כלכלית: מי שמחזיק קרן העוקבת אחר מדד אמריקאי רחב, ובמקביל מניות טכנולוגיה או תגמול הוני מחברת הייטק, עשוי לגלות שכמה אפיקי חיסכון שונים מגיבים לאותו שינוי בציפיות. גם חשיפה דרך מדד אינה מבטיחה פיזור בין גורמי הסיכון. בצד העסקי, ריבית גבוהה עשויה להקשות על מימון התרחבות, ולגרום ללקוחות לבחון בזהירות רבה יותר הוצאות על תוכנה ותשתיות. אין בכך ראיה שכבר נרשמה פגיעה מסוימת בחברות ישראליות; זו הדרך שבה זעזוע בתמחור העולמי יכול לעבור משערי המניות לשיחות על תקציב, גיוס והשקעה. עבור חברה שמוכרת מוצרי AI, השאלה המעשית היא עד כמה הלקוח יכול להראות החזר על ההוצאה.
בשוק האג״ח נרשמה בינתיים תנועה בכיוון אחר: לפי The Edge, תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב לעשר שנים ירדה במהלך המסחר באסיה ובאירופה בכעשר נקודות בסיס והתקרבה שוב ל-5%. רכישת אג״ח יכולה לשקף חיפוש אחר ביטחון, ולכן ירידת תשואות לבדה אינה הודעת הרגעה למניות. היא גם לא מוחקת את עלות המימון הגבוהה שממנה התחיל הסיפור. המבחן בהמשך יהיה האם ההקלה בשוק החוב תסייע לייצב את מניות הטכנולוגיה, ומה יראו הנתונים הכלכליים והדוחות הבאים על הביקוש ועל הרווחיות. הבטחה טכנולוגית ותשואה למשקיע הן שתי שאלות שונות. כרגע השוק מבקש תשובה משכנעת יותר לשנייה.
