אחרי שנים שבהן תיק 60/40 נכשל בדיוק כשהיה צריך אותו, וול סטריט טוענת שהוא שוב עובד. הבעיה: זה קורה באמצע מכירת אג"ח היסטורית.
יש משהו כמעט קומי במצב הנוכחי בוול סטריט. שוק האג"ח האמריקאי עובר את אחת ממכירות החיסול החריפות שלו מזה שנים, ובדיוק עכשיו מנהלי השקעות מתקשרים ללקוחות ומבקשים מהם לתת לאג"ח עוד צ'אנס. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, הטענה שלהם פשוטה: תיק ה-60/40 הקלאסי, 60% מניות ו-40% אג"ח, עושה בפעם הראשונה מזה שנים את מה שהוא אמור לעשות.
כדי להבין למה זו הצהרה לא מובנת מאליה צריך לחזור ל-2022. באותה שנה מניות ואג"ח צללו ביחד, והמשקיעים גילו שהכרית שהייתה אמורה לרכך את הנפילה לא קיימת. אחרי זה הגיעו שנים של ריבית גבוהה ודוחות רבעוניים מביכים, ובבנקים הגדולים כבר כתבו לתיק הזה הספדים. Bank of America דיברה בזמנו על "סוף ה-60/40", ו-Goldman Sachs הזהירה מהפסדים שעלולים להגיע ל-10%.
המספרים של החודש האחרון מרשימים, ולא לטובה. באמצע ספטמבר חצתה התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים את רף ה-5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. התשואה ל-30 שנה טיפסה מעל 5.6%, שיא שלא נראה מאז 2002. בבלומברג ובסי-אן-בי-סי מונים כמה גורמים שמזינים זה את זה: מחירי אנרגיה שזינקו על רקע הסכסוך במזרח התיכון, גירעון פדרלי שממשיך לגדול, היצע עצום של אג"ח ממשלתיות, וסוחרים שמתחילים לתמחר העלאת ריבית של הפד במקום הורדה. בסקר של בלומברג, יותר ממחצית המשיבים צופים שהתשואה ל-30 שנה תגיע ל-6% עד סוף השנה.
ועוד גורם אחד שמעניין במיוחד את מי שקורא אתר כמו שלנו: חלק מהדיווחים מצביעים על בום ההשקעות ההוניות כאחד הגורמים ללחץ האינפלציוני. במילים אחרות, מרוץ החימוש של ענקיות הטכנולוגיה, עם מרכזי נתונים, שבבים ותחנות כוח לטובת ה-AI, צורך הון ואנרגיה בכמויות שמשאירות חותם גם על עלות הכסף בכלכלה כולה.
ההיגיון של מנהלי ההשקעות מוכר לכל מי שהחזיק פעם אג"ח: כשהמחיר יורד התשואה עולה. מי שקונה היום אג"ח ממשלתית אמריקאית נועל תשואה שלא הייתה זמינה כמעט שני עשורים. כבר בשנים האחרונות אמר האסטרטג של מורגן סטנלי ש"ככל שהמחירים ירדו, התשואות הצפויות עלו", ובפימקו טענו שה-60/40 לא מת אלא רק מחכה שהאינפלציה תתמתן. גם במכירה הקודמת במניות, באוגוסט 2024, אג"ח איכותיות תפקדו שוב כמגן, כפי שציינו אז במורנינגסטאר.
אבל כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות. ב-Advisor Perspectives מזהירים שהתשואות מתקרבות לנקודה שבה, מבחינה היסטורית, הקורלציה בין מניות לאג"ח הופכת כמעט תמיד לחיובית. לפי הניתוח, כמעט לא היו מקרים שבהם הקורלציה בין ה-S&P 500 לאג"ח האוצר הייתה שלילית כשהתשואה עמדה מעל 5.25%. בתרגום חופשי: התיק אולי עובד היום, אבל אם התשואות ימשיכו לטפס הוא עלול לחזור בדיוק למצב של 2022, שבו הכול נופל ביחד.
מבחינת הקורא הישראלי, זה ממש לא סיפור אמריקאי בלבד. מסלולי הפנסיה וקרנות ההשתלמות הכלליים בישראל בנויים פחות או יותר על אותו היגיון של איזון בין מניות לאג"ח, ורבים מהחוסכים הצעירים עברו בשנים האחרונות למסלולים שעוקבים אחר ה-S&P 500 מתוך תחושה שאג"ח הן "כסף מת". עליית התשואות בארה"ב משפיעה גם על ריביות בעולם כולו, על הדולר מול השקל ועל השווי של החלק הסולידי בתיק שלכם. הקריאה שלנו: הוויכוח האמיתי הוא לא אם ה-60/40 חזר, אלא אם אנחנו בעולם שבו האינפלציה נרגעת, ואז האג"ח של היום הן מציאה, או בעולם שבו היא נשארת עקשנית בגלל אנרגיה, גירעונות וחשבונות החשמל של ה-AI, ואז המגן ממשיך להיסדק.
בינתיים מנהלי ההשקעות מוכרים ללקוחות תשואה של 5% עם סיפור יפה על פיזור סיכונים. אולי הם צודקים. סביר להניח שהם יודעו בעוד שנה, כשיגיע הדוח השנתי.
