מצר הורמוז הפך לריבית: שבוע שבו כל שמועה מטהרן הזיזה את האג"ח האמריקאי

יש שבועות שבהם וול סטריט מתעניינת בדוחות, בשבבים ובבינה מלאכותית. השבוע היא בעיקר עקבה אחרי מה שנאמר במסדרונות האו"ם בניו יורק. ביום שישי הספיק דיווח על מגעים צדדיים בין נציגים אמריקאים ואיראנים לפתיחה מחדש של מצר הורמוז כדי להפוך את מגמת השבוע. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-478.64 נקודות (0.93%) ל-51,828.62 נקודות, ה-S&P 500 הוסיף 0.51% ל-7,743.41 נקודות והנאסד"ק עלה בכ-0.5% ל-27,068.72 נקודות. כל שלושת המדדים סגרו את השבוע בעלייה, והדאו שבר רצף של שלושה שבועות ירידה ברציפות, כפי שעולה מהסיקור השוטף של וול סטריט ג'ורנל.

הסיבה הישירה לעליות היא הנפט. חוזי WTI האמריקאיים ירדו ב-2.33% ל-92.41 דולר לחבית, והברנט, מדד הייחוס הבינלאומי, ירד ב-2.14% ל-104.32 דולר. אלה עדיין מחירים גבוהים מאוד, אבל בשבוע כזה גם ירידה של שני אחוזים נחשבת להקלה. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הציג לוח זמנים מפורט: לארה"ב יינתנו ארבעה עד חמישה ימים לבצע את הצעדים שלטענת טהרן סוכמו במזכר ההבנות מיוני, ביום השישי המצר ייפתח, ויום אחר כך יתחילו המשא ומתן. התנאים האיראניים לא צנועים: הסרת המצור הימי, שחרור נכסים מוקפאים וסיום המלחמה "בכל החזיתות". אותו מזכר מיוני פתח חלון של 60 יום למשא ומתן ולא הביא לסיום הלחימה.

הירידה בנפט הורידה מעט את הלחץ משוק האג"ח. ביום חמישי טיפסה התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ל-5.208%, הרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2007, אחרי שלושה ימי מכירות שבהם היא עלתה בכ-23 נקודות בסיס. ביום שישי היא ירדה ל-5.17%. זו ירידה, אבל לא שינוי מגמה. התשואה ל-30 שנה הגיעה במהלך השבוע לשיא שלא נראה מאז 2004, והשוק עדיין מתמחר לפחות העלאת ריבית אחת נוספת של הפד עד סוף השנה, בגלל אינפלציה עקשנית שהנפט רק מחמיר.

כאן נכנס פרט שקל לפספס. לפי ניתוחים שפורסמו השבוע, הנפט והאינפלציה הם רק חלק מהסיבה לתשואות הגבוהות. גורם משמעותי לא פחות השנה הוא היקף ההנפקות הגדול של אג"ח ממשלתי וקונצרני, וחלק ממנו מגיע מגיוסי חוב שנועדו לממן את מרוץ תשתיות ה-AI. במילים פשוטות, חברות הענק שבונות חוות שרתים לוות הרבה כסף, ומתחרות על אותם משקיעים עם משרד האוצר האמריקאי. ההיצע הגדול מעלה את המחיר שכל לווה צריך לשלם. כלומר, מהפכת הבינה המלאכותית לא רק מושפעת מהריבית אלא גם תורמת להעלות אותה.

הזווית הישראלית (ניתוח): לקורא הישראלי יש כאן שתי נקודות חשובות. הראשונה היא שהסיפור הגיאופוליטי שמזיז את השווקים הוא העימות עם איראן, שישראל צד בו. כל מילה מטהרן או מוושינגטון משפיעה עכשיו על הביטחון וגם על התיק הפנסיוני. השנייה היא שתשואה אמריקאית מעל 5% משפיעה ישירות על ההייטק הישראלי. כשהכסף ה"בטוח" מניב יותר מ-5% בשנה, משקיעים דורשים יותר מחברות צמיחה ומסטארט-אפים שהרווח שלהם עוד רחוק. ההערכות נשחקות וקשה יותר לגייס כסף. מי שבונה חברת AI בתל אביב ומחכה לסבב גיוס מושפע מהמצר הזה בדיוק כמו מי שמתדלק בתחנת הדלק.

אז האם השבוע הסוער הזה נגמר? עוד מוקדם לדעת. העליות של יום שישי נשענות על הצעה איראנית שוושינגטון עוד לא הגיבה עליה, ועל תנאים שבעבר לא הביאו לסיכום. אם ההסכם יתקדם, הנפט עשוי להמשיך לרדת והאג"ח ירגיע. אם לא, השווקים עלולים לחזור לנקודת ההתחלה. בינתיים המצב ברור: מי שרוצה לדעת לאן הולכת הריבית בארה"ב צריך לעקוב גם אחרי מה שקורה במפרץ הפרסי.