טראמפ נתן לשווקים תאריך לנשום: הנאסד״ק מתחזק, הסיכון האיראני נשאר

לפעמים החדשות שמשפרות את מצב הרוח בוול סטריט הן פשוט הודעה שמשהו לא יקרה — לפחות עד תאריך מסוים. ביום שישי, 9 באוקטובר, החוזים העתידיים על הנאסד״ק התחזקו ומחיר הנפט מסוג ברנט ירד, לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע שלא יורה על תקיפה באיראן לפני בחירות האמצע. זהו כיוון המסחר שתואר בסיקור השווקים של הוול סטריט ג׳ורנל. עבור המשקיעים, זו סיבה להפחית מעט את החשש מהסלמה מיידית. עם זאת, חוזים עתידיים משקפים ציפיות לפני המסחר במניות עצמן: התחזקות שלהם אינה תוצאת הסגירה של הנאסד״ק, וגם אינה הצבעת אמון בהסכם מדיני שטרם הושג.

ההצהרה נמסרה ביום חמישי, 8 באוקטובר. לפי דיווח סוכנות הידיעות AP, טראמפ התחייב שלא לחדש תקיפות לפני הבחירות שייערכו ב־3 בנובמבר. המשמעות המדויקת חשובה: ההתחייבות מוגבלת לתקופה שלפני הבחירות, ואינה שוללת פעולה לאחריהן. הרקע מסביר מדוע השוק הגיב. יום קודם לכן דיווחה האטלנטיק, מפי שני גורמים בממשל, שהבית הלבן ביקש מהפנטגון לפתח אפשרויות תקיפה שניתן יהיה להפעיל עוד לפני ההצבעה. אותו דיווח הדגיש שהיקף התקיפות, מטרותיהן ועצם ההחלטה לבצע אותן עדיין היו בדיון. ההודעה החדשה שינתה אפוא את המסר הפומבי בנוגע ללוח הזמנים; היא לא פתרה את המחלוקות שמאחורי העימות.

כדי להבין את ההקלה של יום שישי, כדאי להסתכל גם על יום חמישי. לפי נתוני הסגירה שפרסם Investing.com, חוזי הברנט למסירה בדצמבר סיימו את המסחר ב־104.11 דולר לחבית, בעלייה יומית של 3.9%, לאחר שבמהלך היום עלו ביותר מ־5%. הנפט האמריקאי מסוג WTI למסירה בנובמבר עלה ב־3.3% וננעל ב־91.18 דולר. כלומר, הצהרת טראמפ מיתנה את ההתייקרות ביום חמישי; הירידה שתוארה ביום שישי הגיעה אחריה. הקלה במחיר הנפט אינה חזרה אוטומטית לאנרגיה זולה. באותו דיווח הוזכרו גם תקיפות על ספנות מסחרית במזרח התיכון וחששות לשיבושי אספקה בגלל מזג האוויר באזור מפרץ מקסיקו. אלה תזכורת לכך שלחבית יש יותר מגורם סיכון אחד, ושגם שינוי חד בכותרת המדינית לא מעלים מיד את הלחצים על ההיצע.

פרשנות: התנועה המקבילה במניות ובנפט מתיישבת עם הקלה בחשש מתרחיש של הסלמה. כאשר הסיכון לשיבוש נוסף באספקת האנרגיה פוחת, משקיעים יכולים להיות מוכנים לשלם יותר על נכסים מסוכנים, ובהם מניות. מנגד, התייקרות ממושכת של אנרגיה עלולה להכביד על הוצאות של עסקים ומשקי בית ולהקשות על ירידת האינפלציה. עבור חברות טכנולוגיה, גם אלה שמוכרות פתרונות בינה מלאכותית, הסביבה הכלכלית הזו רלוונטית: לקוחות פועלים בתוך תקציב, ועלות המימון משפיעה על החלטות השקעה. עם זאת, אין בנתונים שהובאו כאן בסיס לקבוע שהתחזקות החוזים נבעה משיפור בביצועים של חברות AI, או לייחס את כל תנועת השוק להצהרה אחת. הכותרת האיראנית מספקת הסבר סביר להקלה במצב הרוח; היא אינה דוח הכנסות חדש של ענקית טכנולוגיה.

לקורא הישראלי יש כאן שני מסלולים נפרדים שכדאי לעקוב אחריהם. הראשון הוא תיק ההשקעות: מי שמחזיק חשיפה למניות אמריקאיות עשוי להרגיש את שינוי מצב הרוח בשווקים, אך התשואה בשקלים תלויה גם בשער החליפין. השני הוא ההוצאה השוטפת של משקי בית ועסקים. נפט זול יותר עשוי להקל בהמשך על חלק מעלויות הדלק וההובלה, אבל ירידה בחוזה ברנט אינה מבטיחה ירידה באותו שיעור בתחנת הדלק בישראל. מיסוי, שער המטבע, מחירי מוצרי הדלק ועיתוי העדכון המקומי משפיעים גם הם. זו המשמעות המעשית של ההבחנה בין מסך מסחר לחשבון הוצאות: הראשון מגיב בתוך שניות; השני עובר דרך כמה תחנות. ומעל שני המסלולים האלה נמצא הסיכון הביטחוני המקומי, שאי אפשר להסיק שנעלם רק מפני שהחוזים בניו יורק נצבעו בירוק.

המבחן הבא יהיה האם חלון הזמן שטראמפ סימן ינוצל להתקדמות שתפחית את הסיכון גם מעבר ליום הבחירות. לשוק יהיה קל יותר לבסס התאוששות אם ההצהרות ילוו בשיפור מתמשך בביטחון השיט ובהתקדמות מדינית, ולא רק בהזזת מועד אפשרי לתקיפה. בינתיים, התמונה צנועה יותר: פחות חשש מפעולה אמריקאית מיידית, הקלה במחיר הברנט, ונכונות מחודשת לקחת סיכון בחוזים על מניות הטכנולוגיה. זה שינוי משמעותי לעומת החששות שקדמו להודעה, אבל עדיין אין כאן ודאות לגבי היום שאחרי 3 בנובמבר. וול סטריט קיבלה תאריך לנשום; עכשיו צריך לראות מה יקרה כשהוא יתקרב.