החוזים העתידיים נסוגים, הנפט עולה, וברקע ניצבת שאלה פחות נוצצת משבבים חדשים: כמה יעלה לממן את כל ההבטחות האלה?
שיא בבורסה נראה מצוין בכותרת. בבוקר שאחריו, המשקיעים חוזרים לבדוק את החשבון. החוזים העתידיים על S&P 500 ועל נאסד״ק נסוגים ב-7 באוקטובר, אחרי שהמדדים הגיעו לשיאים, ובמקביל תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב מטפסות ומחירי הנפט עולים — כך עולה מכותרת הסיקור המתגלגל של וול סטריט ג׳ורנל. זו תמונת מצב שלפני פתיחת המסחר, ולא תוצאה של יום מסחר שהסתיים: החוזים יכולים לשנות כיוון, וגם השילוב הזה אינו מוכיח שהעליות נגמרו. הוא כן מחזיר למרכז הבמה את המתח בין האופטימיות לגבי רווחי החברות לבין המחיר שמשלמים כדי לממן צמיחה.
גם בדיווח המיוחס לדאו ג׳ונס ניוזוויירס, שפורסם באתר EXBASI, התמונה בשעות המסחר המוקדמות באירופה הייתה מתונה: החוזים על S&P 500 כמעט ללא שינוי, נאסד״ק בירידה של כ-0.1% ודאו ג׳ונס בירידה של כ-0.2%. שבע ענקיות הטכנולוגיה המשיכו להתחזק במסחר המוקדם, בעוד שחלק ממניות השבבים נחלשו. הנתונים מתייחסים לנקודת הזמן באותו דיווח, ולא בהכרח לעדכון האחרון בכותרת המקורית. ההבחנה חשובה: יש הבדל בין נסיגה קלה אחרי שיאים לבין גל מכירות, ובין חולשה בענף מסוים לבין שינוי כיוון של השוק כולו. בינתיים, אין כאן בסיס להכריז על תפנית דרמטית.
הרקע ליום הזה מסביר מדוע כדאי להסתכל מתחת למכסה המנוע. בסקירת צ׳רלס שוואב מ-6 באוקטובר תוארו עליות שנתמכו בירידת הנפט ובהקלה קלה בתשואות בתחילת המסחר. הסקירה ציינה גם ביקוש למניות של חברות שעשויות ליהנות מהקמת תשתיות AI, כולל בתעשייה ובחומרי הגלם. אבל לצד העליות הופיע נתון פחות חגיגי: רק 27% ממניות S&P 500 נסחרו מעל הממוצע הנע שלהן ל-50 יום. זהו צילום מצב מהסקירה של אתמול, ולא מדידה עדכנית להיום. הוא גם אינו תחזית לירידות. הוא כן ממחיש כיצד מדד יכול להיראות חזק בזמן שחלק גדול מהמניות שבתוכו מתקשה להצטרף. במדד המשוקלל לפי שווי שוק, לחברות הגדולות יש כוח למשוך את התוצאה הכוללת כלפי מעלה.
כאן נכנסת הבינה המלאכותית, יחד עם הצד הפחות זוהר שלה: מימון. שוואב הזהירה שגם ענקיות הענן, שלוו לצורך השקעות גדולות, עשויות להיות פגיעות לעליית תשואות. הפרשנות הכלכלית היא פשוטה יותר מהז׳רגון: ככל שהתשואה על אג״ח עולה, משתנה החלופה שעומדת בפני משקיע, ולעיתים גם המחיר שבו חברה יכולה לגייס חוב חדש. עליית תשואות עשויה להקטין את הערך הנוכחי שמייחסים לרווחים עתידיים — מרכיב מרכזי בתמחור חברות צמיחה. הבטחה להכנסות מ-AI אינה מבטלת את עלות ההון. היא צריכה להצדיק אותה. אין פירוש הדבר שכל השקעה במרכז נתונים נעשית פתאום בלתי כדאית; המשמעות היא שהפער בין ציפיות להכנסות לבין תזרים בפועל נעשה חשוב יותר ככל שהמימון יקר יותר.
מבחינת קורא ישראלי, התובנה המעשית אינה מסתכמת בשאלה אם המסך בניו יורק ירוק או אדום. זו פרשנות: מי שמחזיק השקעה העוקבת אחרי S&P 500 מחזיק חשיפה לשוק רחב, אבל חלוקת ההשקעה בין החברות אינה שווה. אם יש לו במקביל גם השקעה בנאסד״ק או מניות טכנולוגיה בודדות, כדאי להבין היכן אותן חברות מופיעות שוב. מספר מוצרים בתיק אינו בהכרח מספר מקורות סיכון שונים. בנוסף, בהשקעה דולרית שאינה מגודרת, התשואה במונחי שקלים מושפעת גם משער החליפין. מדד שעולה בארה״ב אינו מבטיח עלייה זהה בחשבון המקומי. אלה מנגנונים של החשיפה, ולא טענה שהשקל נע כעת בכיוון מסוים או המלצה לשנות את התיק בעקבות בוקר אחד של חוזים עתידיים.
גם את העלייה בנפט צריך לקרוא בזהירות. התייקרות מתמשכת יכולה להכביד על הוצאות אנרגיה ושינוע ולהקשות על ירידת האינפלציה; תנועה יומית לבדה אינה מספיקה כדי לקבוע שזה התרחיש שמתממש. בדומה לכך, עלייה בתשואות אג״ח אינה החלטת ריבית חדשה של הפדרל ריזרב. בהמשך, השאלות המעניינות יהיו אם העליות במניות מתרחבות מעבר למובילות, אם החברות מצליחות להציג רווחים התואמים את הציפיות, ואם התייקרות המימון נמשכת. השילוב של שיאים במניות, תשואות עולות ונפט מתחזק יכול להתקיים לזמן מה, אבל הוא דורש מהחברות יותר מהבטחה לעתיד יפה. וול סטריט עדיין קונה את סיפור ה-AI; החשבון על הסיפור הזה ממשיך להגיע.
