המשקיעים מצאו הקלה בהיעדר איתות מהפד, אבל ההשקעות בבינה מלאכותית מציבות מלכוד: הן דורשות כסף עכשיו, ומבטיחות פריון בהמשך.
לפעמים, כדי להרגיע את וול סטריט, מספיק לא לתת לה סיבה חדשה להילחץ. ביום שישי, 16 באוקטובר, המשקיעים צמצמו הימורים על העלאת ריבית נוספת בארה״ב לאחר שיו״ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, נמנע מלכוון אותם להחלטה הבאה. לפי הדיווח המתגלגל של וול סטריט ג׳ורנל, השווקים התייצבו ומניות מחוץ לארה״ב החזירו חלק מהירידות. אלא שההקלה בציפיות הריבית לא העלימה את סימני השאלה סביב הבינה המלאכותית. זו הבחנה חשובה: אפשר לנשום לרווחה מול הבנק המרכזי, ועדיין לתהות אם המחיר שמשלמים על מהפכת ה־AI מוצדק.
ברקע עומדת העלאת הריבית שביצע הפד בספטמבר — הראשונה זה שלוש שנים. לפי דיווח סוכנות AP מדברי וורש בבנגקוק, הריבית עלתה ברבע נקודת אחוז לכ־3.9%, והוא נמנע מהתחייבות לגבי ישיבות אוקטובר ודצמבר. מבחינת המשקיעים, היעדר איתות להידוק מיידי נוסף הספיק כדי לרכך ציפיות. מבחינה כלכלית, לעומת זאת, הימנעות מהכוונה אינה הבטחה שהריבית תישאר במקום. התמחור בשוק מתאר את ההערכה הנוכחית של הסוחרים; הוא אינו החלטה של ועדת הריבית, ובוודאי אינו התחייבות למסלול של כסף זול יותר.
החיבור בין בינה מלאכותית לריבית כבר אינו מסתכם בתגובה של מניות הטכנולוגיה לכל נאום. לפי הסיקור באקסיוס, וורש התייחס לפער שבין ההוצאה שמייצרות השקעות ה־AI כיום לבין השיפור בפריון שצפוי בהמשך. הוא גם אמר שהכלכלה התפתחה מאז ישיבת ספטמבר באופן שתאם באופן כללי את ציפיות הפד. במקביל, נתוני האינפלציה האחרונים הצביעו על האצה ועל לחצי מחירים החורגים מאנרגיה לשירותים. הפד מתכנן לקיים ב־16 בנובמבר דיון באזור מפרץ סן פרנסיסקו במסגרת צוות העוסק בפריון ובתעסוקה, כדי לבחון את השפעת הטכנולוגיות החדשות.
המשמעות הכלכלית של הפער הזה פשוטה יותר מהטכנולוגיה שמאחוריו. הקמת תשתיות מחשוב דורשת השקעה לפני שאפשר לדעת כמה הכנסות או חיסכון הן יניבו. בניתוח שלנו, זו הסיבה שאפשר להיות אופטימיים לגבי התועלת העתידית של AI ובו בזמן מודאגים מהמחיר הנוכחי שלה: הביקוש לציוד, לבנייה ולמימון מופיע בהווה; התייעלות רחבה אצל הלקוחות עשויה להתפתח בהדרגה. ריבית גבוהה מוסיפה קושי, משום שהיא מייקרת מימון ומקטינה את הערך הנוכחי שמייחסים לרווחים עתידיים. לכן, שינוי בציפיות הריבית יכול לתמוך בתמחור מניות בלי לפתור את השאלה העסקית שבבסיסו: האם ההוצאה העצומה תהפוך להכנסה מספקת, ובאיזה קצב.
לקורא הישראלי יש כאן שתי חשיפות שונות שכדאי להבין. הראשונה היא דרך השקעה במדדים אמריקאיים או במניות טכנולוגיה: גם מי שלא בחר מניית AI מסוימת עשוי להיות חשוף לשינוי ביחס המשקיעים לענף, בהתאם להרכב ההשקעה שלו. השנייה נוגעת לחברות ישראליות המוכרות תוכנה ושירותים ללקוחות בחו״ל. כפרשנות, תקופה שבה לקוחות ומשקיעים בוחנים בקפדנות את התמורה מהוצאות טכנולוגיה מחדדת את הצורך להציג ערך מדיד — חיסכון, הכנסות או שיפור בתהליכים. הכותרת AI יכולה לפתוח שיחה, אבל תקציב צריך הצדקה. עם זאת, אין בתנועת השוק המתוארת כאן הוכחה לשינוי מסוים בגיוסים בישראל, בביקוש למוצר ישראלי או בשער השקל.
כדאי גם להפריד בין שלושה דברים שהמסחר נוטה לדחוס לכותרת אחת: מה יעשה הפד בישיבה הקרובה, כמה זמן תישאר הריבית ברמתה, והאם חברות הבינה המלאכותית יעמדו בציפיות העסקיות שתלו בהן. הקלה בשאלה הראשונה אינה פותרת את שתי האחרות. הנתונים הבאים על המחירים והפעילות הכלכלית יספקו בסיס נוסף להחלטות הריבית, והדוחות העסקיים יאפשרו לבחון את הפער בין השקעה לתוצאה. עד אז, ההתייצבות בשווקים מלמדת שהמשקיעים קיבלו מעט מרחב נשימה. היא עדיין לא אומרת שהחשבון של מהפכת ה־AI נסגר.
