מקס הודק לא מסתפק בהחזרת קריאה לקשישים עיוורים. החולה הראשון עם מחלת שטרגרדט כבר קיבל שבב, והמטרה הסופית היא ממשק מוח-מחשב.
מקס הודק, שהיה נשיא Neuralink ואחד ממייסדיה, מכר בשנים האחרונות סיפור אחר ממה שהחברה הקודמת שלו הציגה. במקום שבב במוח שמזיז סמן במסך, הוא מציע שבב בעין שמחזיר לאנשים לקרוא. לפי הדיווח של TechCrunch, חברתו Science Corporation השתילה את שבב PRIMA בחולה הראשון עם מחלת שטרגרדט. הודק פירט את הדברים על במה בכנס TechCrunch Disrupt.
שטרגרדט היא מחלת עיניים תורשתית שפוגעת בראייה המרכזית, זו שדרושה לקריאה ולזיהוי פנים. בניגוד לניוון מקולרי הקשור לגיל, היא מתחילה לרוב בילדות או בבגרות צעירה. עד עכשיו PRIMA נוסה בעיקר בחולים מבוגרים עם ניוון גיאוגרפי, שלב מתקדם של ניוון מקולרי. מעבר לשטרגרדט פירושו קהל יעד צעיר יותר, ולכן שנות חיים רבות יותר שבהן השתל צריך להחזיק מעמד.
על פי הדיווחים, Science הודיעה שתרחיב את הניסויים גם לשטרגרדט ולרטיניטיס פיגמנטוזה, בין היתר בבית החולים Sydney Eye Hospital באוסטרליה. מהחומר שמצאתי לא ברור היכן בוצעה ההשתלה הזו, ולכן אני לא מנחש.
ההשתל עצמו הוא שבב פוטו-וולטאי קטן שמושתל מתחת לרשתית. הוא פועל בשילוב עם משקפיים מיוחדים שמעבירים אליו את התמונה כאור אינפרא-אדום, והשבב הופך אותו לאותות חשמליים שהמוח קורא כראייה.
הבסיס לכל זה הוא ניסוי שפורסם ב-New England Journal of Medicine באוקטובר 2025. לפי סיכום מקצועי של המאמר, השתתפו בו 38 חולים בכ-17 מרכזים בחמש מדינות. אחרי שנה, כ-80% מהמשתתפים השתפרו בלפחות 10 אותיות בבדיקת ראייה, ו-84% הצליחו לקרוא אותיות, מספרים ומילים בעזרת המערכת. זו לא ראייה רגילה: התמונה מונוכרומטית ומוגבלת, ויש תקופת אימון. עם זאת, מדובר בעיוורים חוקיים שקראו שוב.
מאז קיבלה Science אישור CE באירופה והכריזה על השקה מסחרית. לפי החברה, ה-FDA העניק ל-PRIMA ייעוד Breakthrough Device. את נתוני האישור ואת ההשקה פירסמה החברה עצמה, ולא מצאתי אימות רגולטורי עצמאי, ולכן כדאי לקרוא אותם בהתאם.
זו הערכה שלי, לא עובדה מהדיווח: החיבור בין תחום מעוטי אנשים לתחום גדול הוא מה שהופך את הסיפור למעניין. חולי שטרגרדט הם קבוצה קטנה, אבל זו הדרך הקלאסית להרחיב מכשיר רפואי. מתחילים בשוק ענק של ניוון מקולרי, עוברים לשוק נישה עם צורך בלתי מסופק, ובינתיים צוברים נתוני בטיחות וביצועים לטווח ארוך. ההכרזה שהשבב הוא חלק מהמסלול לממשק מוח-מחשב היא כבר הימור של החברה על העתיד, כי ההשתל הנוכחי הוא ברשתית ולא במוח.
לקורא ישראלי יש כאן שני דברים לעקוב אחריהם. הראשון הוא סצנת הרפואה הדיגיטלית המקומית, שמלאה בחברות עיניים ובינה מלאכותית ויכולה ללמוד מהמודל העסקי הזה. השני הוא שאישור אירופי לא מבטיח כיסוי של קופות החולים, והחברה עצמה מדברת על בקשות החזר נפרדות בכל מדינה. עד שזה יגיע לכאן, המחיר והמימון יקבעו מי באמת יקרא שוב.
בינתיים יש חולה אחד, הצעד הראשון בכל ניסוי כזה. השאלה הגדולה היא האם מי שיקבל שבב בגיל צעיר ימשיך לראות בו גם כעבור עשור.
