כשהשכנים של חוות השרתים נודעים על הפרויקט רק אחרי שהכול נחתם, מישהו בסוף שם לב שיש בעיית אמון.
במשך שנים, התסריט היה מוכר: פקיד מקומי חותם על הסכם סודיות, ורק אחרי שההיתרים סגורים מתברר לתושבים שבשכונה שלהם עומד לקום מרכז נתונים ענק. עכשיו אמזון מנסה לשנות את הסיפור. לפי הדיווח של TechCrunch, מנכ"ל AWS מאט גרמן אמר: "אנחנו כבר לא משתמשים בהסכמי סודיות עם גופי הממשל שאיתם אנחנו עובדים על הפרויקטים שלנו".
ההצהרה היא חלק מתגובה רחבה יותר להתנגדות הציבורית למרכזי נתונים, שנובעת מכמה כיוונים: צריכת מים, השפעה על מחירי החשמל, זיהום, ותחושה שהקהילה המקומית נושאת בנטל בלי לקבל הרבה בחזרה. אך הנושא שחוזר שוב ושוב הוא שקיפות. פעילת הסביבה אירין ברוקוביץ' ציינה שזו התלונה המרכזית על מרכזי נתונים.
לצד ביטול ה-NDA, אמזון הודיעה על התחייבות של יותר ממיליארד דולר ב-5 השנים הקרובות לקהילות שליד מרכזי הנתונים שלה, במסגרת תוכנית בשם Built Together, שתתמקד בין היתר בהכשרה מקצועית, חינוך ופרויקטים לשימור מים. החברה גם מתכוונת לפרסם מדי שנה נתונים על צריכת מים ואנרגיה ועל היעילות שלהן. בנוסף, לפי הדיווחים, יעד של "חיוב במים" (water positive) עד 2030.
שווה לשים לב לתזמון. העיר סאות' בנד באינדיאנה, בראשות ראש העיר ג'יימס מולר, כבר הוציאה צו שאוסר על עובדי העירייה לחתום על NDA בנושא מרכזי נתונים. כלומר, אמזון לא בהכרח מובילה כאן, אלא מתיישרת עם לחץ שכבר קיים בשטח.
ניתוח שלנו: חשוב לקרוא את הניסוח בזהירות. ההצהרה מתייחסת להסכמים עם גופי ממשל, ולא בהכרח לכל מגע עם בעלי קרקע, חברות חשמל או גורמים פרטיים. ופרסום נתונים שנתי הוא התחייבות טובה, אבל הערך שלו תלוי במה בדיוק יפורסם ובאיזו רמת פירוט. נראה שרק כשהנתונים יראו אור אפשר יהיה לשפוט.
לקורא הישראלי זה לא רק סיפור אמריקאי. ישראל נמצאת בעיצומה של התרחבות בתחום חוות השרתים והענן, ובעיות של חשמל, מים וקרקע במדינה קטנה ודחוסה יהיו חריפות עוד יותר. השאלה איך מנהלים שקיפות מול רשויות ותושבים תגיע גם לכאן, וכדאי שנלמד מהניסיון של אחרים לפני שמגיעה ההתנגדות ולא אחריה.
בסופו של דבר, חברה שמתכננת להשקיע עשרות מיליארדים בתשתיות AI צריכה את רשות השכנים. ביטול ה-NDA הוא צעד ראשון סביר, אבל אמון נבנה מנתונים שאפשר לבדוק, לא מהודעות לעיתונות.
