עמודיי לא מקבל את זה: "לא האזהרות שלי אשמות בבקטלאש נגד AI"

מי שעוקב אחרי דריו עמודיי מכיר את הטון: מנכ"ל Anthropic לא נמנע מלתאר AI כטכנולוגיה שיכולה להשתבש בצורה דרמטית, לצד ההבטחות הגדולות. עכשיו הוא מוצא את עצמו מגן על עצמו מהאשמה ההפוכה - שדווקא הנימה הזאת היא זו שהצילה, לא סיכוני AI עצמם, אלא את התדמית הציבורית של כל התעשייה. המשקיע גאווין בייקר טען לאחרונה שאזהרותיו החוזרות ונשנות של עמודיי תרמו ישירות לגל ההתנגדות שצומח בארה"ב, ובפרט להתנגדות הגוברת להקמת דאטה-סנטרים בשכונות מגורים.

עמודיי לא קונה את זה. הוא מציין שבהופעותיו הציבוריות הוא הקדיש תשומת לב דומה בערך להזדמנויות ולסיכונים של הטכנולוגיה - לא רק לתרחישי אימה. אבל מעבר להגנה העצמית, הוא מציע אבחנה אחרת לגמרי לגבי מקור החשדנות: לדבריו, הבקטלאש נגד AI הוא בעצם המשך של משבר אמון עמוק בהרבה, שנבנה עשרות שנים כלפי תאגידים, ממשלות והייטק בכלל - לא תגובה ספציפית לדברים שהוא או מנכ"לים אחרים אמרו על הסיכונים.

וכאן מגיע החלק המעניין באמת: עמודיי לא מסתפק בהפניית האצבע החוצה. הוא אומר בפירוש שהביקורת המדויקת ביותר כלפי חברות AI - כולל Anthropic עצמה - היא שהן עדיין לא סיפקו את ההבטחות הגדולות שהן נתנו לעולם. לא מדובר בטענה שהטכנולוגיה לא מרשימה; מדובר בפער בין הרטוריקה על שינוי-עולם לבין מה שמשתמשים רגילים בפועל מרגישים בחיי היומיום שלהם.

זו הודאה לא שגרתית מפי מנכ"ל של אחת מחברות ה-AI המובילות בעולם, שממותגת את עצמה סביב בטיחות ואחריות יותר מכל מתחרה אחר. במקום להאשים תקשורת עוינת או משקיעים ציניים, עמודיי בוחר למקד את הביקורת פנימה - לתעשייה עצמה, ולא רק כלפי מי שמזהיר ממנה.

המסקנה המעשית של עמודיי היא פשוטה להגיד וקשה לבצע: אמון לא נבנה בהצהרות אופטימיות או בקמפיינים תדמיתיים, אלא בתועלת מוחשית שאנשים חווים בעצמם. כל עוד דאטה-סנטרים ענקיים נתפסים כמי שגוזלים חשמל ומים משכונות מגורים בלי תמורה ברורה לתושב הממוצע, שום נאום על עתיד מזהיר לא יהפוך את הרושם הציבורי. הפער הזה בין ההבטחה למציאות הוא בדיוק מה שממשיך להזין את החשדנות - לא משנה כמה מאוזנת הרטוריקה של המנכ"לים.

מעניין לראות שדווקא אחד המנכ"לים שנחשב הכי "פסימי" בפומבי לגבי סיכוני AI, בוחר לא להתגונן בקלישאה של "אני רק אומר את האמת", אלא מודה שהתעשייה כולה - הוא בכלל זה - צריכה קודם כול לספק. השאלה שנשארת פתוחה היא אם הודאה כזאת, מפי מי שממשיך במקביל לגייס ולבנות דאטה-סנטרים בקנה מידה עצום, מספיקה כדי לשנות משהו בשטח - או שהיא עצמה עוד פרק באותו משבר אמון שהוא מתאר.