סטארטאפ אמריקאי מתכנן את מערכת תקשורת הלייזר החללית המהירה ביותר שנבנתה אי פעם, בניסיון לעקוף את כבלי הסיבים האופטיים שמונחים בקרקעית האוקיינוסים.
כמעט כל תעבורת האינטרנט הבין-יבשתית בעולם, למעלה מ-95% ממנה, עוברת כיום דרך כבלי סיבים אופטיים המונחים בקרקעית האוקיינוסים. זהו תשתית עתיקת יומין יחסית, שהוכיחה את עצמה כאמינה וזולה, אבל גם כזו שקשה ויקר להרחיב ולתחזק. חברת הסטארטאפ Endeavour Optical Networks (EON) טוענת שהגיע הזמן להעביר חלק ניכר מהתעבורה הזו מקרקעית הים אל מסלול הארץ, באמצעות רשת לוויינים שמתקשרים ביניהם בקרני לייזר.
הרעיון של תקשורת לייזר בין לוויינים אינו חדש — נאס״א, סוכנות החלל האירופית וגם ספייסאקס עם רשת סטארלינק שלה כבר משתמשים בטכנולוגיה דומה לצורך קישור בין לוויינים במסלול נמוך. אלא שלפי החברה, המערכת שהיא מתכננת להשיק תהיה המהירה ביותר מסוגה שנבנתה אי פעם. היתרון המרכזי של תקשורת אור בחלל הריק הוא פיזיקלי: אור נע בריק במהירות של כ-300 אלף קילומטרים בשנייה, לעומת כ-204 אלף קילומטרים בשנייה בלבד בתוך סיב זכוכית, כך שמסלול לייזר בין-לוויני יכול להיות מהיר משמעותית מבחינת זמן השהיה (לייטנסי) מקצה לקצה.
גם גופים ממשלתיים וחברות ענק כבר זיהו את הפוטנציאל בתחום. סוכנות פיתוח החלל האמריקאית משגרת רשת לוויינים עם קישורי לייזר במסגרת תוכנית ה"טרנש" שלה, בלו אוריג'ין הכריזה על פרויקט בשם TeraWave שמכוון למהירויות של עד 6 טרהביט לשנייה, וגם בסין דיווחו על הישגים בתחום התקשורת האופטית הלוויינית. נאס"א עצמה כבר תיעדה קצב הורדה שיא של כ-100 גיגהביט לשנייה ממערכת לוויין בגובה נמוך, פי מאה ממהירויות האינטרנט הטיפוסיות בערים גדולות. על רקע התחרות הגוברת הזו, EON מנסה להבדיל את עצמה דווקא בטענה לביצועים חסרי תקדים.
עם זאת, כדאי להתייחס להכרזות כאלה בזהירות מסוימת. כבלי הסיבים התת-ימיים עברו עשרות שנות שיפור בטכנולוגיות כמו מגברי סיבים ומיקס אורכי גל, וכיום הם מסוגלים להעביר עשרות טרהביטים לשנייה בכבל בודד תוך אמינות גבוהה ובעלות נמוכה יחסית. מומחים בתעשייה מעריכים שגם אם תקשורת הלייזר החללית תבשיל, היא צפויה בטווח הנראה לעין להשלים את כבלי הים ולא להחליף אותם לחלוטין, בעיקר באזורים מרוחקים או לא מחוברים שבהם הנחת כבל אינה כדאית כלכלית.
מבחינת ישראל, שממוקמת בצומת אסטרטגי של כבלי תקשורת בין אירופה, אסיה ואפריקה, כל שינוי במפת התשתיות הגלובלית של האינטרנט רלוונטי גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית. אם רשתות לייזר חלליות אכן יתחילו לשאת נתח משמעותי מהתעבורה העולמית בשנים הקרובות, ייתכן שגם חברות תקשורת ולוויין ישראליות יידרשו לבחון את מיקומן במרוץ הזה.