כשמנכ"ל של חברה שמוכרת לך דאטה לאימון מתחנן בעיתונות שתספר לו מה אתה עושה עם זה, משהו בשרשרת האספקה של ה-AI התהפך.
יש סוג של חברות שמצליח לעשות את התרגיל הכי קשה בעמק הסיליקון: לגייס הון עתק, לייצר המולה אינסופית, ולא להגיד כמעט כלום. קוראים להן "חברות מודלי עולם" (World Models), והן הסיפור החם ביותר ב-AI השנה. שש חברות שעוסקות בזה כמעט באופן בלעדי הכריזו ב-2026 על סבבים בהיקף כולל של כ-3 מיליארד דולר: World Labs של פיי-פיי לי גייסה מיליארד דולר בשווי מדווח של כ-5 מיליארד, AMI Labs של יאן לֵקוּן סגרה סבב Seed של 1.03 מיליארד דולר — הגדול ביותר אי פעם לחברה אירופית — Odyssey גייסה 310 מיליון בשווי 1.45 מיליארד, General Intuition לקחה 320 מיליון, ו-Decart הישראלית גייסה 300 מיליון בשווי של קרוב ל-4 מיליארד. ועכשיו החלק המוזר: נסו למצוא מישהו שיגיד לכם מה בדיוק כל הכסף הזה בונה.
מודל עולם, בגדול, הוא מודל שלומד לייצג סביבה פיזית ולחזות איך היא מתנהגת — במקום לחזות את המילה הבאה במשפט, הוא חוזה את הפריים הבא של המציאות. הבעיה בהגדרה הזאת היא שהיא רחבה עד כדי חוסר תועלת מסחרית: אותו רעיון יכול להתגלגל למפה נווטת בסגנון המודלים שמפעילים רכב אוטונומי, לסימולטור שמלמד רובוט הומנואידי להרים קופסה, או לפיצ'ר שהופך קליפ וידאו לסביבה תלת-ממדית שאפשר להסתובב בה. הערפול הזה נוח מאוד לחברות. כש-TechCrunch ניסה לדלות מהמייסד-שותף של AMI Labs, מייקל רבאט, מה בדיוק הם בונים, התשובה הייתה בערך "נדבר על זה כשנהיה מוכנים לדבר על זה" — ובמייל המשך הוא הבהיר שהחברה עדיין בשלב מחקר ובנייה ולא מדברת בפומבי על מוצר או לוחות זמנים.
מי שהפך את הסיפור הזה ממנהג יחצנ"י מוכר לתופעה ממש חריגה הוא אלכס דה ויגאן, מנכ"ל Physicl — חברה שמוכרת דאטה לאימון מודלי עולם. בתחקיר של TechCrunch על הסודיות בתעשיית מודלי העולם הוא אמר שהוא יודע שהדאטה שלו שימושי ללקוחות, אבל אין לו מושג למה בדיוק: "הלוואי שהיו מספרים לנו יותר. היינו יכולים לבנות דאטה שימושי יותר אם היינו יודעים על מה הם עובדים". זה לא ציטוט של לקוח מתוסכל — זה הספק שמבקש בריף.
וזו לא בעיה תיאורטית, כי שכבת ספקי הדאטה הזאת בעצמה הפכה לשוק. Origin Lab גייסה 8 מיליון דולר בהובלת Lightspeed כדי לתווך בין חברות גיימינג לבין מעבדות מודלי עולם, ומדווחת על יותר מ-500 אלף שעות תוכן מ-250 משחקים ועל 20+ הסכמים עם מפיצים. הסטארטאפ הבריטי Worldmodeldata גייס 7 מיליון ליש"ט כדי להפוך משחקי Unreal ו-Unity לסטים מסודרים של וידאו, קלט שחקן ומצב תלת-ממדי, עם יעד של מיליון שעות גיימפליי עד סוף 2026 — ובינתיים, לפי הדיווחים, בלי חוזי לקוח סגורים ובלי הכנסות. שתיהן מדגישות שהן מרשות ולא מגרדות דאטה מהרשת, מה שמסביר למה הן צריכות לדעת מה הלקוח מחפש: רישוי עולה כסף, וניחוש עולה יותר.
כי אחת מהשחקניות המרכזיות בסיפור הזה יושבת בתל אביב. Decart, שהוקמה ב-2023 בידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, בוגרי 8200, בונה את DOS — שכבת אופטימיזציה לחומרה — ולצידה שני מודלי עולם: Lucy לווידאו אינטראקטיבי בזמן אמת ו-Oasis לסימולציות רובוטיקה. הסבב האחרון שלה, 300 מיליון דולר בהובלת Radical Ventures בהשתתפות אנבידיה, העמיד אותה על שווי של קרוב ל-4 מיליארד ועל יותר מ-450 מיליון דולר שגויסו בסך הכול, עם אמזון כלקוחה אסטרטגית. ואז הגיע אוגוסט: בלומברג דיווחה שאנת'רופיק ניהלה מו"מ לרכישת Decart בכ-6 מיליארד דולר — מה שהיה הופך לרכישה הגדולה בתולדותיה — ולפי דיווח מאוחר יותר, אחרי בדיקת נאותות ממושכת אנת'רופיק ירדה מהעסקה, כשנותרה אפשרות לשיתוף פעולה כלקוחה או כמשקיעה. גם כאן, אגב, אף אחד מהצדדים לא ממש הסביר מה קרה שם.
ניתוח קצר: סודיות בשלב מוקדם היא דבר לגיטימי — אף אחד לא חייב לחשוף רודמאפ לפני שיש מוצר. אבל כשהסודיות חלה גם כלפי שרשרת האספקה שלך, היא מפסיקה להיות אסטרטגיה ומתחילה להיראות כמו תשובה לשאלה שעוד אין עליה מענה. שוק שגייס 3 מיליארד דולר בשנה אחת על בסיס הדגמות מרשימות ומעט מאוד דוחות הכנסה מסתמך, בינתיים, על הבטחה: שהמודלים האלה יהיו התשתית של רובוטיקה, נהיגה אוטונומית ובידור אינטראקטיבי. אם זה יקרה, הכסף של 2026 ייראה בדיעבד זול. ואם לא — נגלה שבדיוק כמו במודלי השפה, מי שהרוויח בוודאות הם ספקי החומרה, ספקי הדאטה, והמייסדים שהספיקו למכור לפני שהתבקשו להראות מספרים. בינתיים, ההימור של המשקיעים הוא שהשתיקה הזאת מסתירה משהו — ולא מכסה על העובדה שעוד לא הוחלט מה.
