מה שהתחיל כמנוע חיפוש שמפנה אתכם לחנויות הופך לאט לקופה עצמה. הניסוי ההודי מראה בדיוק איך זה ייראה.
במשך עשרים שנה המודל של גוגל היה פשוט: אתם מחפשים, גוגל מפנה אתכם לאתר של מישהו אחר, ומישהו משלם על הקליק. בהודו גוגל בודקת עכשיו מה קורה כשמדלגים על שלב ההפניה. לפי דיווח ב-TechCrunch, החברה התחילה לנסות אפשרות לקנות מוצרים מפליפקארט, ענקית המסחר המקוון שבבעלות וולמארט, ישירות מתוך Gemini ומתוך AI Mode, מצב החיפוש מבוסס ה-AI שלה.
בפועל, משתמשים שנכללים בניסוי רואים כפתור "Buy" ליד חלק ממוצרי פליפקארט שעולים בתשובות. לחיצה עליו פותחת תהליך תשלום ממותג של פליפקארט, בלי לעזוב את ממשק ה-AI. בשלב הזה מדובר בניסוי מצומצם: רק חלק מהמשתמשים ומבחר קטן של מוצרים, בעיקר סמארטפונים, מוצרי אלקטרוניקה ואביזרים לנייד. גוגל מתכננת להרחיב אותו בהמשך אוקטובר, רגע לפני עונת הקניות של החגים בהודו, התקופה החזקה ביותר של הקמעונאות המקוונת במדינה. התזמון, אפשר להניח, לא מקרי.
הפרט המעניין ביותר בסיפור הוא בכלל מי שלא משתתף בו. לפי הדיווחים, בזמן הניסוי הוצגו מוצרים מאמזון לצד מוצרי פליפקארט, אבל רק לפליפקארט היה כפתור קנייה. זה לא ממש מפתיע. וולמארט, הבעלים של פליפקארט, היא מהשותפות המרכזיות של גוגל ב-Universal Commerce Protocol (UCP), תקן פתוח שגוגל פיתחה יחד עם שופיפיי, Etsy, Wayfair, Target ווולמארט. התקן מגדיר שפה משותפת שבה סוכני AI וחנויות מדברים זה עם זה, מגילוי המוצר ועד התשלום. אמזון, שמשקיעה בעוזר הקניות שלה ומעדיפה שהלקוחות יישארו אצלה, לא נמצאת במועדון הזה.
עוד הבדל ששווה לשים לב אליו: בהדגמות קודמות של גוגל, תהליך התשלום התארח אצל גוגל עצמה. אצל פליפקארט הקופה נשארת ממותגת של הקמעונאי. זה נראה כמו פשרה. קמעונאי גדול מספיק כדי להציב תנאים לא מוכן לוותר על הקשר הישיר עם הלקוח, גם כשהקנייה מתחילה אצל גוגל.
ניתוח: מה שקורה כאן גדול יותר מכפתור חדש. זה ניסיון לקבוע מי מחזיק את נקודת המכירה בעידן הסוכנים. אם צרכנים יתרגלו לשאול צ'טבוט "איזה טלפון כדאי לי עד 20 אלף רופי" ולשלם באותו חלון, מי ששולט בממשק, גוגל, OpenAI או אמזון, שולט גם בזרם העסקאות. הודו היא מגרש ניסויים הגיוני: מאות מיליוני משתמשי מובייל, שוק מסחר מקוון שגדל במהירות, ושתי ענקיות שנלחמות על כל עגלה. פליפקארט מרוויחה ערוץ הפצה שהמתחרה הגדולה שלה לא נמצאת בו. גוגל מקבלת הוכחה שמנוע התשובות שלה יכול לסגור עסקאות, ולא רק לשלוח תנועה הלאה.
ולמה זה צריך לעניין קורא בישראל? כרגע אין סימן שהפיצ'ר מגיע לכאן, אבל הכיוון ברור. קמעונאים ישראליים, מרשתות האלקטרוניקה ועד חנויות קטנות בשופיפיי, בנו את השיווק שלהם על SEO ועל מודעות בגוגל. אם הגילוי והקנייה עוברים לתוך ממשק AI, השאלה החשובה כבר לא תהיה איפה תופיעו בתוצאות החיפוש. היא תהיה אם החנות שלכם מדברת בכלל בפרוטוקול שהסוכן מבין. מי שייכנס מוקדם יקבל כפתור "קנה". מי שלא, יופיע בתשובה כמו אמזון בניסוי ההודי: גלוי, אבל בלי קופה.
נשארת שאלה אחת פתוחה: האם צרכנים באמת רוצים לתת לצ'טבוט לנהל להם את העגלה, או שהם ימשיכו לפתוח עוד טאב ולבדוק מחיר? עונת החגים בהודו תיתן לגוגל תשובה ראשונה, ובקנה מידה שקשה להתווכח איתו.
