העוזר החדש יכול לעבוד בדפדפן, לזכור העדפות ולבצע רכישות. דווקא ההבטחה לפרטיות מחייבת להציץ מעבר למסך ההרשמה.
🔗 קישור למוצר: Hark Pro
לתת לבינה מלאכותית לנסח מייל זה כבר עניין שגרתי. לתת לה גישה לתיבה, ליומן ולפרטי התשלום, ואז לבקש ממנה לטפל בסידורים, זו החלטה אחרת לגמרי. כאן נכנסת Hark: לפי דיווח TechCrunch, החברה השיקה ב־6 באוקטובר את Hark Pro, עוזר אישי עם דגש על פרטיות. ההצעה מפתה: פחות זמן מול רשימות מטלות, יותר דברים שבאמת נסגרים. אבל כדי שעוזר כזה יידע מה לעשות, הוא צריך להכיר אתכם. וכדי שיוכל לעשות זאת בעצמו, צריך לתת לו הרשאות. המוצר החדש מנסה למכור גם את הנוחות וגם את הביטחון שאפשר להפקיד בידיו חלק מהחיים הדיגיטליים.
באתר המוצר הרשמי, Hark מציגה שירות לדפדפן, ל־iOS ולאנדרואיד, עם שיחה מתמשכת וזיכרון שמאפשר להתאים תשובות למשתמש. משימות גדולות, כמו חיפוש עבודה או תכנון נסיעה, אפשר לרכז בשיחות נפרדות בשם Projects. מנגנון הביצוע, Handoff, משתמש במחשב משלו עם דפדפן כדי לחקור, להזמין מוצרים וליצור מסמכים ומצגות. אלה יכולות שהחברה מציגה, ולא תוצאות של בדיקה עצמאית שלנו. הממשק מוסיף כפתורי פעולה שמציעים מטלות לביצוע, ולוחות אישיים בשם Panels שאפשר לבנות באמצעות תיאור מילולי. הרעיון הוא להפוך את הצ'אט ממקום שמקבלים בו עצות למקום שממנו מפעילים שירותים. למשל, בקשה להשוות אפשרויות ולהזמין מחייבת הרבה יותר מתשובה משכנעת: צריך לבחור נכון, להזין פרטים ולסיים את התהליך בלי להסתבך בדרך.
לפי הודעת ההשקה של Hark, העוזר פועל באמצעות מחשב בענן ויכול להתחבר לשירותים כמו Google ו־Outlook. החברה מדגישה גם יוזמה: לזהות צורך ולהציע פתרון לפני שהמשתמש ביקש אותו. בדוגמה שלה, רכישת כרטיס לקולנוע יכולה להוביל להצעה להזמין חניה סמוכה. כל התכונות אמורות להיות זמינות במסלול החינמי, כשהתשלום קונה מכסת שימוש גדולה יותר: 20 דולר בחודש לפי שניים שימוש, ו־100 דולר בחודש לפי עשרה. זה מודל שמצמיד מחיר להיקף העבודה שהעוזר מבצע, ולא רק לעצם הגישה אליו. מבחינה כלכלית, זו גם השאלה לצרכן: כמה זמן נחסך אחרי שמביאים בחשבון את ההסברים, האישורים ובדיקת התוצאה? מנוי לעוזר שמסיים מטלות יכול להצדיק את עצמו; מנוי לעוזר שצריך ללוות בכל צעד הוא כבר חישוב פחות מרשים.
הפרטיות היא חלק מרכזי מהצעת הערך. Hark מבטיחה בהודעת ההשקה שלא למכור את המידע ולא לשתף אותו עם מפרסמים, ומתארת כספת מוצפנת לסיסמאות ולכרטיסי אשראי, שלדבריה גם אנשי החברה אינם יכולים לראות את תוכנה. אלא שהבטחה לא למכור מידע אינה הבטחה שלא לאסוף אותו. מדיניות הפרטיות, שעודכנה ב־1 באוקטובר, מפרטת איסוף של קלט ופלט, מידע מחשבונות מחוברים, זיכרונות לצורך התאמה אישית ונתוני שימוש. היא מאפשרת גם שיתוף עם ספקי שירות ועם הגורמים הנדרשים לביצוע פעולה שהמשתמש ביקש. לגבי ספקי AI, החברה מציינת הסכמים האוסרים שימוש במידע לאימון מודלים. המסמך מזהיר גם שמידע של משתמשים מחוץ לארצות הברית עשוי לעבור לשרתים בארצות הברית או במדינות אחרות. הכספת מגינה על רכיב חשוב, אבל אינה תיאור של כל מסלול המידע בשירות.
המרוץ הזה אינו בלעדי ל־Hark. Meta הציגה בספטמבר את Muse, שגם הוא פועל ממחשב בענן ומבצע משימות בשם המשתמש. לפי ההכרזה הרשמית של Meta, המשתמש בוחר אילו יישומים לחבר, מקבל תיעוד של פעולות ומתבקש לאשר פעולות רגישות, כמו רכישה או שליחת מייל. Meta מצהירה שהשיחות והמידע במחשב הווירטואלי אינם משותפים עם מערכות הפרסום שלה, ומאפשרת לבטל שימוש באינטראקציות לאימון מודלים. לכן עצם ההבטחה לפרטיות כבר אינה בידול שמספיק לבדו. הניתוח שלנו: התחרות עוברת לשאלות מעשיות — מה מופעל כברירת מחדל, כמה ברור מסך ההרשאות, ואיך עוצרים פעולה לפני שהיא עולה כסף. אלה פרטים פחות נוצצים מהדגמה של הזמנת חופשה, אבל הם עשויים לקבוע אם משתמשים יחברו את החשבון השני אחרי שהתנסו בראשון.
לקורא הישראלי, ולעצמאי שמנהל עבודה וחיים באותה תיבת מייל, יש כאן עוד נקודה: הרשאה לקרוא את הדואר חושפת גם מידע של לקוחות, ספקים ובני משפחה. זו המשמעות המעשית של חיבור החשבון, גם כשהמטרה היא רק לחסוך זמן. בתרחיש שימוש ישראלי, המבחן צריך לכלול גם הבנת עברית, עבודה עם אתרים מקומיים והבחנה בין הצעת מחיר להתחייבות לתשלום; המקורות שנבדקו אינם מספקים אימות לביצועים האלה. מבחינתנו, דרך הגיונית להעריך את הערך היא להתחיל במשימה מוגדרת, עם מעט הרשאות, ולבדוק כמה התערבות נדרשה עד לסיומה. Hark מוכרת עתיד שבו המחשב מוריד מטלות מהראש. כדי שהעתיד הזה יהיה שווה מנוי, הוא יצטרך להוריד גם את הצורך לעמוד לו על הראש.
