שישה מנכ"לים חתמו, טראמפ אמר "מחייב מוסרית" – ואף אחד לא יכול לקנוס אף אחד.
יום אחד אתה מדבר על בינה מלאכותית, ויום למחרת הממשלה האמריקאית מבקשת ממך לומר "סופר־אינטליגנציה". כך נראה השבוע בוושינגטון: טראמפ אירח באולם אחד את מי שמובילים את תחום ה-AI, וחתם על צו נשיאותי שמשנה את שם התחום בכל גופי הממשל.
לפי הסיקור של טכקראנץ' ודיווחים נוספים, בפגישה השתתפו, בין היתר, סונדר פיצ'אי מגוגל, מארק צוקרברג ממטא, דריו אמודיי מאנת'רופיק, אילון מאסק, גרג ברוקמן מ-OpenAI וג'נסן הואנג מאנבידיה. הם חתמו על מסמך שנקרא "The White House Accord on Superintelligence", ובו התחייבויות בטיחות לחברות שמפתחות מודלי חזית.
על פי הדיווחים, המסמך בנוי מארבעה חלקים: בקרות פנימיות לניטור סיכונים בתחומי הביטחון הביולוגי, הכימי וגישה בלתי מורשית למערכות; צוותים פנימיים שמוסמכים לאתר ולתקן חולשות; שיתוף פעולה עם מבקרים חיצוניים בלתי תלויים; וועדה עצמאית בדירקטוריון שמקבלת דוחות ציות ומפקחת על תיקונים.
וזה החלק החשוב: המסמך וולונטרי. אין בו קנסות, ואין לממשל תפקיד אכיפה. טראמפ עצמו אמר שמדובר ב"מחייב מוסרית", כמעט "כמו חוקה", ושיהיה בו "היבט משמעותי של שיטור עצמי". במילים אחרות: החברות יפקחו על עצמן, ואם יסטו מהדרך, התוצאה תהיה בעיקר אי־נעימות יחצנית.
הצו קובע שכל המחלקות והסוכנויות ישתמשו במונח "סופר־אינטליגנציה" (או SI) בתכתובות רשמיות, בתקשורת עם הציבור ובמסמכי מדיניות. המונחים "בינה מלאכותית" ו-AI לא יוכרו עוד בענף הממשלתי. מעבר לכך, הדיווחים בתקשורת האמריקאית מדגישים את הפער: שינוי מילים הוא מהיר וזול, ואילו חקיקה אמיתית שמגבילה מישהו היא לא.
גם התזמון מעניין. הסיקור של CNBC קישר את המהלך לסקרים שלפיהם טראמפ נחלש בנושא ה-AI, ושינוי שם הוא דרך לשלוט בסיפור בלי להתחייב לכלל מחייב אחד.
זו הערת מערכת, לא דיווח: לישראל יש כאן שלושה אינטרסים. ראשית, חברות ישראליות שמוכרות תשתיות או שירותים ל-AI של ענקיות כמו גוגל, מטא ואנבידיה עשויות לראות בעתיד דרישות ציות שמגיעות מלמעלה, גם אם הן וולונטריות היום, בדיוק כמו שתקני אבטחה בארה"ב הפכו לדרישת סף בחוזים. שנית, ההסדר האמריקאי הוא ההפך מהמודל האירופי של חוק ה-AI, שמטיל קנסות, וחברות ישראליות שפועלות בשני העולמות יצטרכו לנווט בין שתי גישות. שלישית, גם ברגולציה הישראלית נשמעת הטענה ש"עדיף לא להגביל", והשבוע בוושינגטון הראה איך נראה מצב שבו מגבילים בעיקר את אוצר המילים.
אז האם המסמך ישנה משהו? הוא יכול להיות נקודת פתיחה אמיתית לפיקוח צד שלישי, אם החברות יפרסמו דוחות ובודקים חיצוניים יקבלו גישה. עד שזה יקרה, אפשר לקרוא לזה בינה מלאכותית, סופר־אינטליגנציה או בכל שם אחר: השאלה היחידה שחשובה היא מי יבדוק שהכללים נשמרים.
