כשהרף לסבב A עולה, קרנות ההון סיכון מתחילות לשלם בסיד את מה שפעם נקרא "סבב ראשון אמיתי".
פעם "סבב סיד" היה צ'ק קטן, מצגת ואמונה. היום זה כבר נראה אחרת. לפי הדיווח ב-TechCrunch, קרן Peak XV Partners, שנקראה עד 2023 Sequoia Capital India and Southeast Asia, העלתה את תקרת ההשקעה בתוכנית הסיד שלה Surge ל-עד 5 מיליון דולר לחברה, לעומת 3 מיליון עד עכשיו. המחזור החדש, Surge 12, הוא הראשון שעובד לפי הכללים החדשים, ויש בו 18 סטארטאפים.
המספרים: Peak XV השקיעה יותר מ-50 מיליון דולר במחזור, והחברות שבו גייסו יחד יותר מ-90 מיליון דולר בסבבי סיד. יותר ממחצית החברות יושבות בהודו, אבל 13 מתוך 18 מכוונות מההתחלה לשווקים גלובליים ולא רק לשוק ההודי הענק שבבית. גם תמהיל התחומים מעניין. בינה מלאכותית נמצאת שם כמובן, אבל לצידה יש רובוטיקה, חלל, בריאות, פינטק ומוצרי צריכה.
כמה דוגמאות: Alma מפתחת פלטפורמת מחשוב אישי שאמורה להיות מהירה וזולה יותר. August AI בונה רשת רפואית בהובלת רופאים שמשולבת בה בינה מלאכותית. Puralink מתכננת רובוטים אוטונומיים שבודקים צנרת תת-קרקעית. ULOOK בונה מערכות לווייניות לחישת תדרי רדיו. Rosella מפעילה סוכנות ביטוח שמבוססת על AI. חלק גדול מהרשימה הזאת הוא לא עוד "שכבה מעל מודל שפה", אלא חומרה, לוויינים ורובוטים. זה לא מקרי.
ראג'אן אננדן (Rajan Anandan), מנהל בקרן, הסביר את השינוי ישירות: הרף לגיוס סבב A עלה משמעותית, וחברות עתירות הון, בעיקר בדיפ-טק, מגייסות סבבי סיד גדולים יותר. בתרגום חופשי, מי שבונה לוויין לא יכול להגיע ל-A עם דמו יפה ושלושה לקוחות פיילוט. הוא צריך יותר כסף ויותר זמן כדי להגיע לנקודה שבה משקיע A בכלל יסכים לדבר איתו. Surge, שהושקה ב-2019, גיבתה עד היום יותר מ-180 סטארטאפים של יזמים מיותר מ-18 לאומים. לפי הקרן, עשר החברות הגדולות שיצאו מהתוכנית מייצרות יחד יותר ממיליארד דולר בהכנסות שנתיות.
ניתוח קצר: מי שמכיר את האקוסיסטם הישראלי יזהה את הדפוס. גם כאן סבבי סיד של מיליונים רבים, שפעם היו שמורים ליזמים סדרתיים, הפכו לנפוצים יותר, במיוחד בסייבר ובבינה מלאכותית. המהלך של Peak XV הוא עוד סימן שהשוק העולמי מתעדן: הכסף הגדול עדיין זורם, אבל הוא דורש הוכחות מוקדמות יותר, ולכן הסיד מתנפח כדי לממן את ההוכחות האלה. לסטארטאפ ישראלי בשלב מוקדם יש כאן שני לקחים. הראשון הוא שהתחרות על הון מוקדם גלובלית, והקרנות ההודיות כבר לא מסתפקות בשוק הביתי. חברות הודיות שמכוונות מהיום הראשון לשוק האמריקאי ייכנסו לאותם חדרי ישיבות שבהם יושבים יזמים מתל אביב. השני הוא שסיד גדול יותר הוא לא בהכרח חגיגה. הוא מגיע עם ציפיות, בדרך כלל עם הערכת שווי שקשה לעמוד בה, ועם אותו רף A שרק הולך ומתרחק.
השאלה שנשארת פתוחה היא אם מדובר בהתאמה בריאה למציאות שבה בניית חברת דיפ-טק פשוט עולה יותר, או בגרסה חדשה של אינפלציית שלבים, שבה ה-Seed הופך ל-A, ה-A הופך ל-B, והיזמים מגלים שוב שהכסף הקל תמיד מגיע עם חשבון. בינתיים, 18 הצוותים של Surge 12 יכולים לחייך. את החשבון הם יקבלו כשיגיעו לגייס סבב A.
