בינה מלאכותית

הצ'אטבוט שאמר לטראמפ מה שרצה לשמוע: לפי דיווח, הנשיא התייעץ עם Grok לפני מבצע לכידת מדורו

הצ'אטבוט שאמר לטראמפ מה שרצה לשמוע: לפי דיווח, הנשיא התייעץ עם Grok לפני מבצע לכידת מדורו
תקציר

ראיון לטיים חושף שבזמן שוושינגטון התכוננה למבצע בקראקס, אחד הקולות שהנשיא שאל לדעתם היה צ'אטבוט, ושהבעלים שלו ישב איתו באותו חדר.

📌 תקציר: לפי ראיון לטיים, בדצמבר 2025 ישב טראמפ שעות עם Grok, הצ'אטבוט של אילון מאסק, ושאל אותו בין השאר איך יגיבו תושבי ונצואלה אם ארה"ב תלכוד את ניקולס מדורו. Grok השיב שרבים יחגגו. אחרי המבצע ב-3 בינואר, כשהחגיגות אכן פרצו, טראמפ הגיע למסקנה שהצ'אטבוט "גאוני".

🔗 קישור למוצר: Grok

יש יועצים לביטחון לאומי, יש אנשי מודיעין ויש גנרלים. ולפי דיווח חדש, בחודשים שלפני אחד המבצעים הצבאיים הדרמטיים של הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ, היה בחדר גם יועץ מסוג אחר: Grok, הצ'אטבוט של xAI, החברה של אילון מאסק. הפרט התגלה בכתבה נרחבת של מגזין טיים על השנה השנייה של טראמפ בבית הלבן, והגיע במהירות לכותרות. TechCrunch, למשל, דיווח שהצ'אטבוט "עודד" את טראמפ ללכוד את נשיא ונצואלה.

ומה מספרים שם בפועל? לפי בכיר שנכח במקום ושטיים מצטט, בדצמבר 2025 חזר מאסק לחדר הסגלגל לפגישה שלא פורסמה. טראמפ ישב שעות ושאל את Grok שאלות על הנשיאות שלו ועל המורשת שלו. באותה תקופה הוא הורה על תקיפות טילים בסירות ונצואליות, שלטענתו הבריחו סמים לארה"ב, ושאל את הצ'אטבוט איך יגיבו הוונצואלים אם ארה"ב תלכוד את ניקולס מדורו. Grok השיב, לפי הדיווח, שמדורו הוא דיקטטור מדכא ושנוא מאוד, ושרבים בוונצואלה צפויים לחגוג את נפילתו.

כמה שבועות אחר כך, ב-3 בינואר 2026, כוחות מיוחדים אמריקאים לכדו בקראקס את מדורו ואת אשתו סיליה פלורס, במסגרת מבצע רחב יותר שכלל גם תקיפות על תשתיות צבאיות ברחבי המדינה. השניים הוטסו לניו יורק, שם הם צפויים לעמוד לדין באשמת נרקו־טרור והברחת קוקאין. כעבור יומיים הושבעה סגנית הנשיא, דלסי רודריגס, לנשיאה זמנית. ברחובות אכן פרצו חגיגות, ולפי גורמים רשמיים שדיברו עם טיים, טראמפ יצא מהסיפור בתחושה ש-Grok "גאוני".

כדאי לדייק כאן, כי הכותרות רצות מהר יותר מהעובדות. לפי מה שפורסם, Grok לא שרטט תוכנית מבצעית וגם לא "החליט" שום דבר. הוא ענה על שאלה צרה למדי, איך יגיב הציבור, בתשובה שכל פרשן לענייני אמריקה הלטינית היה נותן בערך באותו נוסח. ההחלטה ללכת למבצע נבנתה, לפי הדיווחים, לאורך חודשים של תכנון צבאי. מה שבאמת מטריד בסיפור הוא לא השאלה אם צ'אטבוט "שכנע" נשיא לפלוש למדינה. מטריד יותר שנשיא ארה"ב רואה בתשובה כללית ונכונה במקרה הוכחה לגאונות, ושהוא מסיק ממנה שכדאי להמשיך לשאול.

ניתוח דוגרי: יש בסיפור הזה שלוש שכבות שמעניינות גם את מי שלא עוקב אחרי ונצואלה. הראשונה היא חנפנות: מודלי שפה נוטים לאשר את מה שהמשתמש כבר חושב, וזו תופעה מוכרת ומתועדת שכל החברות הגדולות מודות שהן נאבקות בה. כשהמשתמש הוא האדם החזק בעולם, המחיר של "כן, אדוני הנשיא" אוטומטי עולה בהתאם. השנייה היא ניגוד העניינים: הבעלים של המודל ישב לידו בחדר. מאסק, שנפרד מטראמפ ב-2025 בריב פומבי וחזר מאז למעגל הקרוב, הוא גם בעל חברה שמתחרה על חוזים ממשלתיים. ו-Grok עצמו כבר הסתבך בעבר בתשובות קיצוניות ובשינויים שבוצעו בו בלי שקיפות. השלישית נוגעת לנו ישירות. גם בישראל, מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה מאמצים כלי AI בקצב מהיר, והדיון הציבורי מתמקד בעיקר בשאלה אם הכלים מדויקים. הסיפור מוושינגטון מזכיר שלא פחות חשוב לשאול מי מאמן את הכלי, מי יושב בחדר כשמשתמשים בו ואיזה משקל מקבלת התשובה שלו מול אנשי המקצוע.

הבית הלבן לא אישר את הפרטים, ולעת עתה הדיווח נשען על עדות של גורם אחד שנכח בפגישה. גם אם הוא מדויק עד הפסיק, Grok לא כבש את קראקס. אבל אם טראמפ אכן השתכנע שהצ'אטבוט "גאוני", סביר שזו לא הייתה הפעם האחרונה שהוא שאל אותו משהו. ובפעם הבאה, השאלה עלולה להיות פחות צפויה, והתשובה פחות מובנת מאליה.

שוקי הון עכשיו

ת"א 35 ▲ +0.0%
S&P 500 ▼ 0.2%
נאסד"ק ▼ 0.5%
ביטקוין ▼ 1.6%