היסטוריונית מהרווארד: אנתרופיק ואיביר עמק הסיליקון חושבים שהם מקימים ממשלה — לא חברה

🔗 קישור למוצר: The Rise and Fall of the Artificial State (ג'יל לפור)

יש הבדל בין חברה שמוכרת מוצר לבין חברה שמדברת כאילו היא מקימה משטר. ג'יל לפור, היסטוריונית מהרווארד וזוכת פרס פוליצר, שמה לב לתבנית הזו כבר שנים: טוויטר שכינתה את עצמה "עיריית העיר בכיס שלך", ועכשיו אנתרופיק, שכתבה לצ'אטבוט קלוד מסמך שהיא מכנה במפורש "חוקה". בספרה הקרוב, The Rise and Fall of the Artificial State, לפור טוענת שזו לא בחירת מילים תמימה — זו שאיפה אמיתית של עמק הסיליקון להחליף את מוסדות הממשל בלי לעבור דרך שום דבר שדומה לתהליך דמוקרטי.

הרעיון של לפור, כפי שהיא מתארת בראיון פודקאסט ל-TechCrunch, הוא ש"המדינה המלאכותית" הזו לא נולדה השבוע. היא עוקבת אחריה עד לתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, כשטכנולוגיות מחשוב שפותחו לצרכים צבאיים החלו לחלחל למסחר, לעיתונות ולפוליטיקה. הטיעון המרכזי שלה: מנהיגי הטק לא שאבו את החזון הזה ממדע אמיתי, אלא ממדע בדיוני — ובעיקר ממדע בדיוני גרוע, כזה שמדמיין טכנולוגיה שמחליפה ממשלה בלי לשאול מה קורה כשאין לאף אחד למי להתלונן.

אפשר לתרץ את זה כרעש שיווקי רגיל — כל חברה מנפחת את עצמה. אבל לפור טוענת שהשפה הזו חושפת משהו אמיתי על איך מייסדי טק חושבים על תפקידם. היא מצביעה על קו ישיר בין פרסומת המקינטוש האגדית של 1984 (זו שבה אפל מציגה את עצמה כמי שמשחררת את העולם מ"האח הגדול") ובין הצהרות עדכניות יותר של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שדיבר על תפקיד שנשמע כמעט כמו "נשיא AI". בשני המקרים, לדבריה, החברה לא מציגה את עצמה כספק שירות אלא כגורם ריבוני חלופי — כזה שקובע כללים, ולא רק מוצרים.

המקרה של אנתרופיק מעניין דווקא כי הוא לא מנוסח כפרובוקציה. "חוקת קלוד" מוצגת כמסמך אחראי, כמעט זהיר — ניסיון למסד עקרונות התנהגות למודל שפה. אבל עצם הבחירה במילה "חוקה", לפי לפור, ממחישה את הנטייה: כשחברה כותבת מסמך יסוד למוצר שלה בשפה שלקוחה ממשפט חוקתי, היא בעצם אומרת בקול רם שהיא רואה את עצמה כישות שצריכה לגיטימציה מסוג ממשלתי — בלי לעבור אף אחד מהתהליכים שממשלות אמיתיות עוברות כדי לקבל אותה.

הספר של לפור לא נטול תקווה, וזה חלק ממה שהופך אותו למעניין יותר מקינה רגילה על עמק הסיליקון. הטענה שלה היא שכלום ב"מדינה המלאכותית" הזו לא היה בלתי נמנע — היא נבנתה על ידי אנשים ספציפיים עם החלטות ספציפיות, ולכן אפשר גם לפרק אותה. לישראלים שעוקבים אחרי כל הצהרה של אנתרופיק, OpenAI וחברות ה-AI האחרות ככותרת טכנולוגית סתמית, יש כאן תזכורת פשוטה: כשחברת מוצרים מתחילה לדבר בשפה של ריבונות, שווה לשאול מי בעצם בחר אותה לתפקיד.