ראש ממשלת יוון הודה בקול מה שפוליטיקאים אחרים לוחשים: "אנחנו כבר נלחמים בקרב של אתמול"

יש פורמט קבוע למשלחות סחר של ראשי ממשלה בעמק הסיליקון: מציגים שקופית צמיחה, מחלקים מחמאות ליזמים המקומיים, מזמינים את כולם לבוא להשקיע, ועולים על המטוס. קיריאקוס מיצוטקיס, ראש ממשלת יוון, עשה את כל זה השבוע בסן פרנסיסקו — ואז, מול אולם עם כ-250 יזמים, משקיעים ואנשי תעשייה על קו המים של הפייננשל דיסטריקט, יצא מהתסריט. בשיחה עם TechCrunch הוא אמר בקול את מה שרוב מקבלי ההחלטות שומרים לשיחות סגורות: שהחלפת משרות על ידי בינה מלאכותית היא דבר שפשוט הולך לקרות — ושאף ממשלה ואף חברה אינן מוכנות למהירות שבה זה יקרה.

זו הודאה לא טריוויאלית מפי מי שבא לשווק מדינה. מיצוטקיס הגדיר חלק מהנסיעה כמשימת איסוף מידע — בוקר אחד של סיורים במשרדי טסלה ובסקויה קפיטל, ביקור בנבידיה, פגישה עם ראש עיריית סן פרנסיסקו — והזהיר מהפער שהולך ומתרחב בין מה שקורה בפועל בטכנולוגיות המתקדמות האלה לבין המידה שבה קובעי המדיניות מבינים אותן. אם הפער הזה ימשיך להיפתח, אמר, יצוצו לא מעט בעיות. הניסוח שלו לכותרת של הראיון ב-TechCrunch היה חד עוד יותר: אנחנו כבר נלחמים בקרב של אתמול.

החלק השני של ההצהרה שלו הוא זה שאמור להטריד את בריסל. באירוע נוסף באותו ביקור, מול יזמי AI ממוצא יווני, מיצוטקיס אמר שהקרב המכריע על המסגרת הרגולטורית של הבינה המלאכותית יוכרע כאן, בארצות הברית. כלומר: מנהיג של מדינה חברה באיחוד האירופי, היבשת שהתהדרה בכך שהיא הראשונה בעולם שחוקקה חוק AI מקיף, מסביר שההחלטות האמיתיות נופלות במקום אחר. הוא גם לא חסך את הביקורת הפנימית — עסק שרוצה לפעול בכל מדינות אירופה עדיין לא נהנה משוק אחד באמת, בעוד שבארה"ב אפשר לפעול בכל מקום במדינה. זו לא אמירה חדשה בפני עצמה, אבל מפי ראש ממשלה שעומד מול חדר של מייסדים ומנסה לשכנע אותם להרחיב פעילות ליוון, היא נשמעת פחות כמו ביקורת מדיניות ויותר כמו התנצלות מראש.

ומה הוא כן הביא לשולחן? פיץ' די מוחשי. יוון צפויה לחזור למעמד של שוק מפותח במדד MSCI בשנה הבאה; המיסוי על אופציות לעובדים שונה; חוקי העבודה רוככו; ויוונים שחוזרים הביתה מקבלים הטבת מס של 50% לתקופה של עד שבע שנים — מסלול שלפי הדיווחים החזיר כ-6,000 יוונים מאז 2020, ובשנת 2023 יוון רשמה לראשונה מאז 2009 יותר חוזרים מעוזבים. לצד זה הוא הצביע על תשתיות: מחשב-העל DAEDALUS שאמור להיכנס לפעולה השנה, ועל דוגמה תעשייתית כמו מרכז ה-R&D של פייזר בסלוניקי שמעסיק היום יותר מ-1,500 עובדים. זו אסטרטגיה מוכרת של מדינה קטנה: אי אפשר לנצח במרוץ המודלים, אפשר להתחרות על חשמל, קרקע, שבבים ואנשים שחוזרים.

כאן שווה לעצור לניתוח קצר, כי הסיפור היווני הוא בעצם מראה. ישראל מנהלת בדיוק את אותה משוואה, מצד אחר של המשבצת: הממשלה אישרה השנה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית בהיקף של מיליארדי שקלים — כ-3 מיליארד ש"ח לשנת 2026 ותקציב רב-שנתי נוסף — עם יעד שאפתני של עשרות אלפי יחידות עיבוד מתקדמות, שמתחיל בשלב ראשון צנוע בהרבה. במקביל, מבקר המדינה פרסם דוח מיוחד שבחן את ההיערכות הלאומית לתחום. במילים אחרות, גם כאן יש תקציב, יעד מספרי מרשים, וסימן שאלה גדול לגבי הקצב. ההבדל הוא שיוון קונה כישרון AI שחוזר הביתה בהטבות מס, בעוד שאצלנו הכישרון כבר יושב בבניין — והשאלה היא אם המדינה מצליחה להדביק את הקצב של המגזר הפרטי שלה עצמה. ההודאה של מיצוטקיס, שממשלות פשוט לא בנויות למהירות הזו, תקפה בתל אביב בדיוק כמו באתונה.

הדבר המעניין באמת בראיון הזה הוא לא שראש ממשלה מודה שאין לו תשובות לגבי AI ותעסוקה — זו כנראה התשובה הכנה היחידה שיש כרגע. זה שהוא בחר להגיד את זה מעל במה שנועדה למכור אופטימיות, מול אנשים שמייצרים בדיוק את הטכנולוגיה שהוא מודה שהוא לא מספיק להדביק. אם הקרב על הרגולציה באמת נחתך בוושינגטון ובסן פרנסיסקו, השאלה שנשארת פתוחה לשאר העולם — יוון, ישראל וכל מדינה קטנה אחרת — היא אם תפקידן הוא להשפיע על הכללים, או רק לבנות מספיק מרכזי נתונים כדי שיהיה להן מקום ליד השולחן כשהכללים ייכתבו.