בתוך פחות משנה שילשה קרוזו את השווי שלה, וההסבר לא רק AI כללי — זה חוזה ענק אחד עם חברת מסחר אלגוריתמי שרוב הציבור אף פעם לא שמע עליה.
יש משהו כמעט אירוני בסיפור של קרוזו (Crusoe): החברה נולדה ב-2018 כמפעילת מכרות קריפטו שמנצלות גז טבעי שנשרף ממילא בשדות נפט (מה שנקרא flaring) — כלומר, רעיון סביבתי-אופורטוניסטי בשוליים של תעשיית האנרגיה. שמונה שנים אחר כך היא אחת מחברות תשתית ה-AI הכי חמות בעולם, ולפי דיווח של Bloomberg שעליו מבוסס גם דיווח ב-TechCrunch, היא בדרך לגייס כ-3 מיליארד דולר בסבב שמעניק לה שווי של כ-30 מיליארד דולר.
המספר הזה לא נולד בוואקום. עוד לפני שנה קרוזו גייסה כ-4 מיליארד דולר לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר — כלומר השווי שלה שולש בתוך כשנה. את הסבב החדש, כך על פי הדיווחים, מובילות יחד Atreides Management ו-Valor Equity Partners, כשמצטרפת אליהן גם Mubadala Capital — זרוע ההשקעות של קרן העושר הריבונית של אבו דאבי, ששחקן ידוע בתעשיית ה-AI העולמית ומעורב גם בפרויקטים אחרים בתחום התשתיות בארה"ב ובמפרץ.
הטריגר המיידי, לפי הדיווחים, הוא חוזה בהיקף עתק: הסכם ענן ל-AI בשווי מוערך של כ-13 מיליארד דולר לחמש שנים מול Jane Street — אחת מחברות המסחר האלגוריתמי (market making) הגדולות והחשאיות בוול-סטריט. זו לא חברת AI, לא סטארטאפ, ולא ענקית טכנולוגיה — זו קרן שמרוויחה ממסחר בשברירי שנייה, ועכשיו היא לקוחת הענן הכי בולטת שקרוזו הצליחה לצוד עד כה. חוזה כזה משנה את התמונה: הוא הופך את קרוזו ממפתחת דאטה-סנטרים שתלויה בעיקר בלקוחות "פנימיים" של עולם ה-AI (כמו OpenAI ו-Oracle, שאיתם היא כבר עובדת בפרויקט הדגל של Stargate באבילין, טקסס) לספקית שגם גופי פיננסים מהותיים בוחרים בה.
למי שלא מכיר — קרוזו היא לא סתם עוד ספקית ענן. היא המפתחת המובילה מאחורי אתר הדגל של פרויקט Stargate, המיזם בן חצי טריליון הדולר של OpenAI, סופטבנק ואורקל להקמת תשתיות AI ענקיות בארה"ב, והיא גם שותפה בפרויקטים דומים במפרץ הפרסי. במילים אחרות: היא לא רק "עוד חברה שגייסה כסף על AI" — היא אחת מהשחקניות שבפועל בונות את הבטון, החשמל והצינון שעליהם כל תעשיית הבינה המלאכותית נשענת.
לקורא הישראלי זה אולי נשמע רחוק — עסקת ענק בין שתי חברות אמריקאיות — אבל יש כאן שיעור רלוונטי: זרימת ההון הכי חמה בעולם היום היא לא לתוך מודלים חדשים, אלא לתוך הצינור שמזרים חשמל וחישוב אליהם. זו בדיוק הסיבה שגם בישראל, שבה חברות טכנולוגיה רבות משלמות היום מחירי ענן שמזנקים בגלל מחסור בשבבים ובקיבולת, כדאי לעקוב אחרי מי שולט בצוואר הבקבוק הזה — לא רק אחרי מי שבונה את הצ'אטבוט הבא. וכשגוף כמו Jane Street, שרגיל לחשב סיכונים בקוצר רוח של מילישניות, חותם על מחויבות של חמש שנים וסכום דו-ספרתי במיליארדים, זה איתות שהוא בעצמו סוג של תעודת אמינות לענף כולו — לא רק לקרוזו.
יש כמובן גם צד ספקני: שווי ששולש תוך שנה, בענף שבו רוב ההכנסות עדיין תלויות במספר קטן של לקוחות ענק (OpenAI, Oracle, ועכשיו Jane Street), הוא בדיוק סוג הריכוזיות שגורמת לכלכלנים להזכיר את המילה "בועה". קרוזו עדיין חברה פרטית, המספרים מבוססים על "דיווחים" ולא על הודעה רשמית מלאה, וכמו תמיד בסיפורי AI-אינפרה — נחכה לראות אם ההכנסות בפועל יתפסו את הפער מול השווי. בינתיים, מי ששרף גז מיותר בשדה נפט ב-2018 יושב היום על שולחן המשא ומתן מול וול-סטריט. לא רע לחברה שהתחילה מפסולת.