חברת המטוסים העל-קוליים מצאה דרך להרוויח מהבהלה לחשמל של ה-AI. עכשיו הלקוחה הראשונה שלה יצאה מהעסקה, ומה שנשאר זה שאלה על כל התוכנית.
בדצמבר האחרון זה נראה כמו אחד המהלכים הכי יצירתיים שיצאו מהבהלה לתשתיות AI. Boom Supersonic, שעדיין לא הטיסה נוסע אחד במטוס העל-קולי שלה, הודיעה שהיא לוקחת את ליבת המנוע שהיא מפתחת לאוברצ'ר והופכת אותה לטורבינת גז נייחת לחוות שרתים. הלקוחה הראשונה הייתה Crusoe, אחת החברות הבולטות בהקמת קמפוסים של AI בארה"ב, עם הזמנה של 29 יחידות. תשעה חודשים אחר כך העסקה כבר לא קיימת.
לפי הדיווח ב-TechCrunch, מנכ"ל ומייסד Boom, בלייק שול, הודיע ש-Crusoe ו-Boom כבר לא משיקות את טורבינת Superpower יחד. ההסבר שלו: טורבינות כבר לא חלק מתמהיל החשמל הראשי שמתוכנן בטווח הקרוב באבילין שבטקסס ובאתרים האחרים של Crusoe, ולכן לשותפות השקה כבר אין הצדקה. מדובר בביטול הזמנה של 29 טורבינות בהספק של 42 מגה-וואט כל אחת, בשווי 1.25 מיליארד דולר ובהספק כולל של 1.21 ג'יגה-וואט. המשלוחים הראשונים היו אמורים להתחיל ב-2027.
Crusoe אישרה ל-TechCrunch שהיא כבר לא עובדת עם Boom, ומסרה תגובה מלוטשת: החברה בונה "מפעלי AI מהחשמל ומעלה", והיא נשארת גמישה ובוחרת לכל אתר את מקור האנרגיה שמתאים לו, "כולל טורבינות, לצד רוח, שמש, סוללות והרשת". בתרגום חופשי: אנחנו לא נגד טורבינות, רק נגד הטורבינות האלה, לפחות כרגע.
Superpower היא טורבינת גז טבעי של 42 מגה-וואט בגודל של מכולת שילוח, שבנויה סביב הליבה של Symphony, המנוע העל-קולי ש-Boom מפתחת למטוס האוברצ'ר. לפי Boom, הטורבינה לא צריכה אספקת מים ייעודית ויכולה לפעול גם על גז טבעי וגם על סולר. בשוק שבו חוות שרתים ממתינות שנים לחיבור לרשת החשמל, הרעיון של יחידות ייצור מודולריות שמציבים ליד השרתים נשמע מושלם. בגלל זה Boom גייסה בדצמבר 300 מיליון דולר בסבב בהובלת Darsana Capital, בהשתתפות Altimeter, ARK Invest, Bessemer, Robinhood Ventures ו-Y Combinator. רוב הכסף נועד להפוך את עסקי הטורבינות למסחריים.
גם האתר של אבילין לא נבחר במקרה. זה הקמפוס הענק ש-Crusoe מקימה בטקסס, והוא אחד מסמלי הריצה של תעשיית ה-AI אחרי כוח מחשוב, ואחרי מגה-וואטים. אם דווקא שם הטורבינות של Boom יצאו מהתוכנית "הקרובה", זה איתות לא נעים לחברה ש-Crusoe הייתה עבורה גם ההוכחה הראשונה שיש ביקוש למוצר.
Boom עדיין לא בלי לקוחות. לפי החברה, בשנה הבאה היא תספק כ-250 מגה-וואט של טורבינות Superpower לאתרים אחרים, והיעד ל-2028 הוא ג'יגה-וואט שלם. מצד שני, היא לא חשפה מי הלקוחות האלה, ועד שיהיו שמות וחוזים, קשה לדעת כמה המספרים האלה יציבים. וצריך לזכור שבעסקת Crusoe היו יותר מ-1.2 ג'יגה-וואט. הקריאה שלנו היא שהעסקה הזו מראה משהו רחב יותר על שוק האנרגיה ל-AI: מפתחי חוות השרתים מזמינים הרבה, מהר ומכמה ספקים במקביל, ובאותה מהירות הם גם מסדרים מחדש את תיק הספקים כשהתוכניות משתנות. "הזמנה" בשוק הזה היא לא תמיד התחייבות סופית, והיא בטח לא מבטיחה הכנסות. מי שמשקיע בסטארטאפים שה-backlog שלהם נשען על לקוח עוגן אחד, צריך לקרוא את זה כתזכורת.
למשקיע ולקורא הישראלי יש כאן שני לקחים. הראשון הוא שצוואר הבקבוק של ה-AI הוא כבר לא רק שבבים. זה חשמל, ומי שמצליח לספק אותו מהר. גם בישראל, שבה בשנים האחרונות קמים ומתוכננים עוד ועוד מרכזי נתונים, השאלה היא לא רק איפה לבנות אלא מאיפה יגיע החשמל ומתי. השני נוגע להייטק המקומי: חברות אנרגיה, אגירה וניהול רשת שמכוונות לשוק חוות השרתים בארה"ב פוגשות לקוחות שמשנים תוכניות מהר מאוד. זה שוק ענק, אבל גם שוק שבו לקוח שחתם בדצמבר יכול להיעלם עד ספטמבר.
ומה עם המטוס העל-קולי עצמו? הוא עדיין בפיתוח, והמנוע שלו היה אמור להיות גם מנוע הצמיחה של עסקי החשמל. עכשיו, כשהלקוחה הראשונה יצאה, Boom צריכה להוכיח שהטורבינה באמת עובדת בשטח. ב-2027 נדע אם יש מאחוריה עסק, או שזה היה עוד רעיון יפה מהבהלה לתשתיות AI.
