500 משתתפים, שישה חודשים, בדיקות דם ומדידת חוזק אחיזה: תחרות חדשה מבטיחה לבדוק מי באמת הצעיר ביותר, ובינתיים חוקר לשעבר ב-DeepMind טוען שהמודלים שלנו חושבים רק חצי.
ניוזלטר The Download של MIT Technology Review מה-2 באוקטובר כלל שני סיפורים שנראים רחוקים זה מזה: תחרות שמבטיחה פרסים למי שיצליח להיות צעיר יותר ביולוגית, ומאמר שטוען שמודלי השפה הגדולים לא חושבים. אבל יש ביניהם קו מקשר: שניהם עוסקים בשאלה איך מודדים משהו שקשה להגדיר.
העיתונאית ג'סיקה המזלו, שמסקרת שם בריאות וביו-טכנולוגיה, הודיעה שנרשמה בעצמה לתחרות חריגה. לפי הדיווח, כ-500 מתחרים ינסו במשך שישה חודשים להקטין את הגיל הביולוגי שלהם, כפי שהוא נמדד בכמה שיטות. התחרות הוקמה על ידי הנוירו-מדענית והרופאה כריסטין גלוריוזו, מייסדת ומנכ"לית NeuroAge Therapeutics.
המדידות כוללות בדיקת כתם דם דרך חברת TruDiagnostic, ציון גיל מוח של NeuroAge שמתקבל אחרי משימות קוגניטיביות, ומדדים פיזיים כמו חוזק אחיזה. הבדיקות הבסיסיות ייערכו בינואר 2027, ואחרי חצי שנה יחזרו עליהן. יוכרזו שני זוכים: מי שהפער בין גילו הכרונולוגי לביולוגי הגדול ביותר, ומי שהצליח להפחית את גילו הביולוגי יותר מכולם. הפרטים האלה מגיעים מסיקור התחרות ב-הניוזלטר של MIT Technology Review.
הצד השני של הסיפור הוא החוקרים: התחרות היא גם ניסוי פומבי בשאלה אם "גיל ביולוגי" הוא מדד שאפשר לסמוך עליו, או מספר שמשתנה בגלל שינה גרועה אחת לפני הבדיקה.
הסיפור השני הוא מאמר דעה של תור גרייפל, לשעבר חוקר ב-DeepMind. הוא פותח בכך שעשר שנים אחרי המשחק של AlphaGo נגד אלוף ה-Go לי סדול, ה-AI של היום עדיין לא משתמש במנגנון שאיפשר את הניצחון ההוא. לפי הטיעון, החשיבה האנושית פועלת בשני מצבים: מהיר ואינטואיטיבי ("מערכת 1") ואיטי ומחושב ("מערכת 2"). ב-AlphaGo הרשתות סיפקו את התחושות והחיפוש סיפק את ההתלבטות.
מודל שפה, לעומת זאת, בוחר טוקן הבא שוב ושוב. לפי גרייפל זו מערכת 1 לכל דבר: מהירה, אסוציאטיבית ומצוינת בהשלמת דפוסים. שרשרת מחשבה, לטענתו, היא בעיקר רצף ארוך יותר של אותו תהליך. סיכומים של המאמר מציינים גם שמחקרים מצאו שמודלים לפעמים מייצרים הסבר סביר רק אחרי שכבר הגיעו לתשובה.
הוויכוח הזה הוא לא אקדמי, כי הוא נוגע לכסף. חברות ישראליות רבות בונות מוצרים על מודלי שפה, מסוכני שירות ועד כלי ניתוח פיננסי, ואם המודל לא באמת מנמק, צריך לבדוק את הפלט ולא להאמין לו רק כי הוא נשמע משכנע. זו קריאה שלנו ולא טענה של המאמר, ויש חוקרים שיחלקו עליה: מודלי הנמקה משתפרים מהר, והשאלה אם זה "חשיבה אמיתית" נשארת פילוסופית.
גם התחרות מעניינת את הקורא כאן: ישראל היא מעצמת בריאות דיגיטלית, וחברות ניטור ואבחון ישראליות יוכלו להרוויח מהסטנדרטיזציה של מדדי גיל ביולוגי, אם התחרות תצליח להראות שהם משמעותיים. נדע בקיץ 2027. עד אז, כדאי לזכור ששני הסיפורים מזהירים מאותו דבר: מספר מרשים על מסך הוא עדיין לא הוכחה.
