שופט בניו מקסיקו לא הסתפק בקנס — הוא חייב את מטא לכבות פיצ'רים שכל מתכנן פיד בסיליקון ואלי בנה כדי להדביק ילדים למסך.
מספר גדול, אבל לא החלק המעניין בסיפור. שופט בבית משפט מדינתי בסנטה פה, ניו מקסיקו, חייב השבוע את מטא בתשלום נוסף של 567 מיליון דולר בתביעה שהגישה המדינה נגד החברה בטענה שהיא יצרה "מטרד ציבורי" והזניחה בכוונה את בטיחות הקטינים במוצריה. הסכום מצטרף ל-375 מיליון דולר שחבר מושבעים כבר חייב את החברה בהם במרץ, כך שסך הקנסות בתיק הזה בלבד מזנק ל-942 מיליון דולר — כמעט מיליארד דולר על תיק אחד, במדינה אחת.
השופט בריאן בידשייד קבע כי מטא עיצבה את המוצרים שלה — פייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp — באופן שמעודד התמכרות אצל משתמשים צעירים, ולא עשתה מספיק כדי להגן על קטינים מפני ניצול מיני ברשתות שלה. התביעה הוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלת ניו מקסיקו, ראול טורס, שטען שהחברה ידעה בדיוק מה היא עושה כשבנתה מנגנוני עידוד חוזרים כמו התראות, לייקים וגלילה אינסופית.
מתוך 567 מיליון הדולר החדשים, 420 מיליון דולר מיועדים ישירות לשירותי טיפול לבני נוער שנפגעו משימוש ברשתות החברתיות. היתרה תמומן קמפיינים למודעות, תוכניות מניעה וסינון מוקדם של סיכונים — הכול על פני חמש שנים. ניו מקסיקו היא, נכון לעכשיו, המדינה היחידה מבין למעלה מ-40 מדינות בארה"ב שתבעו את מטא בנושא בטיחות ילדים שהתיק שלה בכלל הגיע לכדי משפט. זה הופך את הפסיקה הזאת לתקדים שכל שאר התובעות עוקבות אחריו מקרוב.
אבל הסעיף שבאמת אמור להדליק נורה אדומה אצל מטא הוא לא הכספי — הוא ההוראות התפעוליות שבית המשפט הטיל על המוצר עצמו. השופט חייב את החברה להסתיר את מונה ה-"לייקים" ממשתמשים מתחת לגיל 18, אלא אם הורה או אפוטרופוס אישרו במפורש להציג אותו. בנוסף, התראות פוש לקטינים ייחסמו בין השעות 22:00 ל-07:00, והשימוש שלהם באפליקציות יוגבל ל-90 שעות בחודש — בערך שלוש שעות ביום.
זו לא המלצה, זו הוראת בית משפט — כלומר שופט אזרחי בארה"ב הכתיב עכשיו פרטים טכניים על עיצוב פיד, שעות פעילות והצגת מדדים חברתיים באפליקציה של חברה פרטית. עד לפני שנתיים כמעט בלתי נתפס. מטא, מן הסתם, צפויה לערער, אבל אם הפסיקה הזאת תישאר על כנה, היא נותנת לכל תובעת פוטנציאלית תבנית מוכנה: לא רק לדרוש כסף, אלא לדרוש שינוי בקוד.
מטא כבר הכריזה בעבר על צעדים וולונטריים בכיוון דומה — חשבונות מתחת לגיל 18 עם הגבלות ברירת מחדל, כלי בקרת הורים. הבעיה, לפי התביעה, היא שהם הגיעו מאוחר מדי ותחת לחץ, לא מיוזמה אמיתית. עכשיו, לראשונה, בית משפט לא מסתפק בהבטחות — הוא קובע שעון עצר. השאלה הפתוחה היא אם 40 המדינות האחרות יחכו לערעור, או ימהרו לבית המשפט עם אותה תביעה בדיוק.
