מדד חדש שעוקב אחרי כרטיסי אשראי עסקיים חושף תמונה לא נוחה לשני הענקים — נאמנות לקוחות בעולם ה-AI כמעט לא קיימת.
יש נתון אחד שמפריע לכל מי שמנסה לצייר תמונה נקייה של "מי מנצח" במלחמת ה-AI העסקי: הלקוחות עצמם לא ממש מחליטים. מדד Ramp AI, שעוקב אחרי הוצאות בפועל של עסקים אמריקאים על כלי בינה מלאכותית דרך כרטיסי האשראי העסקיים שהחברה מנפיקה, מראה ש-Anthropic טיפסה ביולי ל-43.5% מהעסקים הזכאים במדגם — עלייה של 1.1 נקודות אחוז מהחודש הקודם — בעוד OpenAI צמחה בקצב צנוע בהרבה, 0.23 נקודות, לכ-39.7%.
אז לכאורה Anthropic מרחיבה את היתרון. אבל זו רק חצי מהתמונה. באותו מדד, OpenAI רשמה קצב צמיחה רבעוני של 82 מול 76 בלבד אצל Anthropic — כלומר בעוד Anthropic עדיין מובילה בנתח מצטבר, הקצב שבו OpenAI מוסיפה לקוחות עסקיים עסקיים חדשים כבר עקף את המתחרה. זו בדיוק הסיבה שה-headline של "מי מוביל" משתנה כמעט מדי חודש: הנתונים תלויים לגמרי בשאלה אם סופרים תפוסה מצטברת או קצב תנועה.
שווה להזכיר את הרקע: עד אפריל השנה OpenAI הייתה המובילה הברורה בהוצאות AI עסקיות. באפריל Anthropic עברה אותה לראשונה (34.4% מול 32.3%), ובמאי כבר פתחה פער נוח יותר (41% מול 39%) — ומאז לא איבדה את ההובלה במונחי תפוסה מצטברת. אבל כל אחד מהמעברים האלה קרה בסמוך להשקת מודל חדש: Claude חדש מוציא את Anthropic קדימה, GPT חדש מחזיר את OpenAI לתמונה. זו בדיוק ההתנהגות שממחישה כמה רופפת הנאמנות בשוק הזה כרגע.
המשמעות המעשית: עסקים לא "מתחתנים" עם ספק אחד. הם עוברים בין הכלים כמעט באותה קלות שבה משתמש פרטי עובר בין אפליקציות, ומגיבים לכל שחרור מודל חדש. זה הופך את כל מושג ה-"lock-in" הארגוני, שבדרך כלל היה נשק חזק של ספקי תוכנה ותיקים, לפחות רלוונטי בעולם ה-AI הנוכחי — לפחות בינתיים.
גם ל-OpenAI וגם ל-Anthropic יש עכשיו בעיה משותפת: אם ההכנסה הארגונית שלהן כל כך תנודתית, קשה להצדיק את התמחור העצום שמשקיעים נותנים לחברות האלה על בסיס הנחת "הכנסה חוזרת ויציבה". שוק שבו הלקוח הגדול ביותר שלך עלול לעבור למתחרה תוך רבעון אחד, רק כי הוא הוציא מודל טוב יותר, הוא שוק של מוצר צריכה תחרותי — לא שוק עם חפירות הגנה (moats) אמיתיות. וזה בדיוק מה שממדי הנתונים האלה חושפים: לא רק מי מנצח היום, אלא כמה שברירי הניצחון הזה בכלל.
אז מי באמת ינצח בטווח הארוך? אף אחד לא יודע, ואולי זו בדיוק הנקודה — כל עוד המודל הבא תמיד מעבר לפינה, שני הצדדים ימשיכו לרדוף אחרי לקוחות שכבר הוכיחו שהם מוכנים לעזוב.
