בינה מלאכותית

OpenAI לאפל: אם המידע כל כך סודי, למה המנהל שלכם עוד היה מחובר לאייקלאוד הפרטי של העובד שעזב?

תקציר

אפל תבעה את OpenAI על גניבת סודות מסחריים בהיקף חסר תקדים — ועכשיו מתברר שהיא עצמה נשארה מחוברת לחשבון הפרטי של אחד הנאשמים חודשים אחרי שעזב.

📌 תקציר: OpenAI מבקשת לבטל את תביעת הסודות המסחריים של אפל נגדה, וטוענת שהודעות טקסט שהוצגו כראיה מוכיחות שמנהל באפל עצמו נשאר מחובר לחשבון האייקלאוד הפרטי של מהנדס לשעבר גם אחרי שעזב את החברה — מה שלטענת OpenAI סותר את הטענה שהמידע היה מוגן כראוי.

יש משהו פואטי בתביעה משפטית שהופכת נגד מי שהגיש אותה. אפל תבעה בחודש שעבר את OpenAI ושני מהנדסים לשעבר שלה, בטענה לגניבת סודות מסחריים בהיקף רחב במיוחד — "בכל רמה", כפי שהגדירה זאת אפל בכתב התביעה. עכשיו, במסגרת הבקשה של OpenAI לבטל את התביעה, מתברר שאחת הראיות המרכזיות של אפל עצמה מתעדת איך מנהל באפל נשאר מחובר לחשבון האייקלאוד הפרטי של אחד הנאשמים — חודשים אחרי שהאיש כבר לא היה עובד של החברה.

התביעה המקורית, שהוגשה ב-10 ביולי, מכוונת נגד צ'אנג ליו וטאנג טאן, שני מהנדסי חומרה לשעבר שעברו ל-OpenAI. לפי אפל, ליו ניצל פרצת אבטחה נדירה כדי להמשיך ולגשת לתיקיות רשת משותפות אחרי שעזב, והוריד עשרות קבצים סודיים הקשורים לפרויקטי חומרה. טאן, מצדו, נטען ששלח לעצמו מסמכים חסויים לפני העזיבה, ואף פנה לעובדי אפל שגייס עבור OpenAI כדי לחלץ מהם מידע נוסף.

כאן נכנסת האסטרטגיה המשפטית של OpenAI, וכן שווה תשומת לב. במקום להתמקד רק בהכחשה, החברה בחרה לתקוף את הבסיס עצמו: אם המידע היה באמת מוגן כסוד מסחרי, איך זה שאפל עצמה לא דאגה לנתק גישה אחרי סיום העסקה? כראיה, OpenAI צירפה תיעוד הודעות טקסט המראה שמנהל באפל נשאר מחובר לחשבון האייקלאוד הפרטי של ליו כדי להעביר קבצים — ובהמשך אף פנה אליו בשאלות טכניות על פרויקטים של אפל, כאילו עדיין עבד שם. OpenAI טוענת בבקשתה ש"אפל לא יכולה להפוך את התוצאות הצפויות של המערכות והמדיניות שלה עצמה לראיה לגניבה" מצד עובדים לשעבר שכלל לא היו מודעים לגישה הסמויה שנותרה בידיהם.

הרקע לכל זה רחב יותר משני מהנדסים בודדים. לפי דיווחים, אפל נהגה לעודד עובדים לחבר את חשבון ה-Apple ID הפרטי שלהם לאחסון iCloud ממומן על ידי החברה — 2 טרהבייט שמתמזגים עם התוכנית הפרטית הקיימת. הפרקטיקה הזו, שנועדה כנוחות לעובדים, יצרה בפועל בלגן: יותר מכמה עובדים לשעבר דיווחו שמסמכים ששותפו איתם בזמן העבודה נשארו נגישים גם אחרי העזיבה, בלי שהם ביקשו זאת או ידעו על כך.

אפל, מצדה, לא נשארת שקטה. החברה טוענת שסיפור ה-iCloud לא באמת מרכזי לתביעה, ושבפועל ההוכחות למעורבות מכוונת בגניבת מידע חזקות בהרבה ממה שדיון על הרשאות שכוחות עשוי להעיד. הדיון בבקשה לצו מניעה זמני נגד OpenAI צפוי להתקיים ב-1 באוקטובר, ואז יתברר אם השופט קונה את טענת OpenAI שהכשל הוא אפלי בעיקרו, או שהוא מקבל את הגרסה של אפל שמדובר בגניבה מתוכננת שרק נתקלה בדלת לא נעולה.

מעבר לדרמה המשפטית עצמה, הסיפור הזה חושף בעיה שרוב הארגונים הגדולים כנראה סובלים ממנה בשקט: מדיניות אבטחה שנראית הגיונית על הנייר, אבל בפועל משאירה גישה פתוחה הרבה אחרי שהיא הייתה צריכה להיסגר. אפל, שבנתה מותג שלם סביב פרטיות ואבטחה, עלולה למצוא את עצמה נאלצת להסביר בבית משפט למה המערכות שלה עצמה לא עמדו בסטנדרט שהיא מציבה ללקוחותיה.

שוקי הון עכשיו

ת"א 35 ▲ +0.0%
S&P 500 ▼ 0.2%
נאסד"ק ▼ 0.1%
ביטקוין ▲ +0.1%