הבעיה הגדולה של הבינה המלאכותית היא כבר לא להיות חכמה יותר. השאלה היא למה היא מתחברת.
במשך שנתיים השיח על בינה מלאכותית נשמע כמו מרוץ חימוש: מודל גדול יותר, ציון גבוה יותר במבחן, חלון הקשר ארוך יותר. בכנס EmTech Future 2026 של MIT Technology Review הוצגה גישה אחרת. יוסי מתיאס, סגן נשיא בגוגל ומי שעומד בראש גוגל ריסרץ', עלה לדבר על מה שקורה כשה-AI מפסיק להיות המוצר ונהיה כלי עבודה בתחומים אחרים.
לפי התקציר של הכנס באתר MIT Technology Review, מתיאס בוחן איך ה-AI מתחיל לעצב מחדש ביולוגיה, תשתיות, ייצור ומדע. הטענה המרכזית שלו: ההשפעה הגדולה ביותר של הטכנולוגיה עשויה להגיע דווקא בצמתים, כשהיא נפגשת עם תחומים אחרים, ולא כשהיא עומדת לבדה.
גוגל ריסרץ' מציגה בשנה האחרונה רשימה שמחזקת את הטענה הזאת. בין הפרויקטים שהחברה מפרסמת: AI Co-Scientist, Earth AI, DeepSomatic, MedGemma, חיזוי שיטפונות, FireSat ו-Gemini for Science. גוגל גם דיווחה על שימוש במודלי שפה לאיתור מסלול טיפול אפשרי חדש בסרטן, ועל אלגוריתם קוונטי שרץ על השבב שלה מהר פי 13,000 ממחשב־על קלאסי. אלה טענות של החברה עצמה, ואין כאן אימות עצמאי.
שימו לב לרשימה: כמעט כל פרויקט בה משלב מודל עם תחום ידע אחר, כמו אונקולוגיה, גיאוספציאל או חיזוי אקלים. זה הרעיון של מתיאס בפועל, והערך נוצר בחיבור בין המודל לתחום ולא במודל עצמו.
בראיון נפרד, שפורסם ב-Big Technology וב-CMSWire, מתיאס אמר שה-AI יוביל ליותר חוקרים ולא לפחות. לדבריו הטכנולוגיה מסירה חסמים חוזרים ונשנים בדרך לגילוי, ומגדילה את הפוטנציאל של מדענים במקום להחליף אותם. זו עמדה נוחה למי שמוכר כלים למדענים, וכדאי לקרוא אותה כך, אבל היא עקבית עם מה שגוגל מפרסמת.
זו הערה שלנו ולא של הכנס. מתיאס הוא ישראלי, בוגר הטכניון שבנה בישראל את מרכז הפיתוח של גוגל, ולכן הנרטיב שלו מדבר ישירות אל המערכת המקומית. לישראל יש בדיוק את מה שהמודל של "AI פוגש הכול" דורש: אקדמיה חזקה בביולוגיה וברפואה, תעשיית סייבר וביטחון עם נתונים עמוקים, וסטארטאפים בתחומי חקלאות, מים ואנרגיה. היתרון כאן לא יהיה מי שיאמן את המודל הגדול ביותר, כי את התחרות הזאת משחקים כמה ענקיות עם מאות מיליארדי דולרים. היתרון יהיה למי שמכיר היטב תחום צר ויודע להצמיד אליו מודל קיים.
האם הצעד הבא באמת יגיע מהצמתים ולא ממודלים חזקים יותר? ההוכחה תבוא ממעבדות שיפרסמו תגלית שאפשר לשחזר, ולא ממצגות בכנס. עד אז, כדאי לקרוא כל הצהרה של "פריצת דרך" עם הסתייגות קטנה.
