אנבידיה נתנה לראשונה בהיסטוריה שלה תחזית לשנה קדימה — ואז ג'נסן הואנג עלה לבמה בגולדמן זאקס והסביר למה מי שקורא לעסקאות שלה "מימון מעגלי" פשוט לא הבין את החשבון.
ב-10 בספטמבר, על בימת ועידת Communacopia + Technology של גולדמן זאקס, ג'נסן הואנג אמר משפט שחברות שבבים בדרך כלל לא מרשות לעצמן: "אני חושב שנוכל לצמוח 70% משנה לשנה. אנחנו בטוחים בזה". זו לא הייתה התלהמות ספונטנית. שלושה שבועות קודם לכן, בשיחת המשקיעים של הרבעון השני, אנבידיה עשתה משהו שלא עשתה מעולם בתולדותיה — נתנה תחזית לשנה שלמה קדימה, ולא רק לרבעון הבא. הואנג הסביר אז שרצה שלכולם תהיה אותה מערכת נתונים, כי "מגיעה לנו שנה ענקית, והיא הולכת להיות די יוצאת דופן".
המספרים מסבירים למה מישהו בכלל טורח להקשיב. ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים ביולי 2026, אנבידיה דיווחה על הכנסות של 96.2 מיליארד דולר — זינוק של 106% בהשוואה לרבעון המקביל. מגזר מרכזי הנתונים לבדו הכניס 89 מיליארד דולר, עלייה של 117%, על גב ההרצה של ארכיטקטורת Blackwell Ultra. שולי הרווח הגולמי עמדו על 75%, והתחזית לרבעון השלישי הייתה 108 מיליארד דולר. כשמחילים על זה צמיחה של 70%, מקבלים שנת כספים 2028 בטווח של 690 עד 700 מיליארד דולר הכנסות — יותר מ-100 מיליארד דולר מעל ה-570 מיליארד שהאנליסטים הניחו, פער שלבדו שווה בערך לחברת ענק בינונית.
כי המספרים האלה לא נוצרים בוואקום. בשנתיים האחרונות אנבידיה הפכה גם למשקיעה בלקוחות שלה עצמם — OpenAI, xAI, מיסטרל ואחרות — ומבקרים מיפו את התוצאה כלולאה: מזומן יוצא מהמאזן של יצרנית השבבים בתור "השקעה", עובר דרך מעבדת AI או ספקית ענן, וחוזר לדוח רווח והפסד שלה בתור "הכנסה". בלומברג בנתה על זה גרפיקה אינטראקטיבית שלמה; קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי 2026 שתמחורי ה-AI עלולים להתקן בחדות. הטענה אינה שהעסקאות פיקטיביות, אלא שהן עלולות לנפח את התפיסה של הביקוש האמיתי.
הואנג לא ניסה להתחמק מהשאלה, אלא לשטוח אותה. "זה לא מעגלי, כי אנחנו שמים קצת כסף והרבה כסף חוזר. שמנו אחד, וחוזרים מאה. אם זה מעגלי — בואו נעשה עוד מזה", אמר, והוסיף כי "התשואות פשוט גדולות מדי". לצד הבדיחה הוא תיאר מנגנון: לפי דבריו, לפני שחברה מקבלת השקעה מאנבידיה, החברה מוודאת שכבר יש לה חוזים אמיתיים שמייצרים הכנסה מלקוחות — והוא ציין שראה חוזים כאלה בהיקף של כ-100 מיליארד דולר, בלי לפרט שמות או תקופה. מי שעוקב יזכור שבמארס 2026, בוועידת מורגן סטנלי, הואנג כבר אמר שההשקעות ב-OpenAI ובאנתרופיק יהיו ככל הנראה האחרונות מסוגן. במילים אחרות: החברה כן שמעה את הביקורת, גם אם היא לא מקבלת את התווית. כל אלה נאמרו בוועידה שעליה דיווח TechCrunch.
בישראל התחזית הזאת היא לא נתון מופשט במסך של ברוקר — היא לוח זמנים של בנייה וגיוס. אנבידיה מעסיקה כאן כ-6,000 עובדים, כשהאתר הגדול ביותר שלה יושב ביקנעם על בסיס מלאנוקס שנרכשה ב-2020, ושם גם התווספה השנה שכירות של כ-29 אלף מ"ר נוספים בפארק עופר. במקביל מתוכנן קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים, עם תחילת עבודות ב-2027 ואכלוס ראשוני סביב 2031. מגזר התקשורת של החברה, שמרכז הכובד שלו ישראלי, מוערך לפי הערכות בשוק בכ-17.5 מיליארד דולר ברבעון. כלומר, ההחלטה אם להאמין להואנג היא גם החלטה על כמה מהנדסי חומרה ורשתות ייקלטו בצפון בשנתיים הקרובות, וכמה מהיצוא הישראלי ימשיך להישען על צינור אחד ורחב במיוחד.
ניתוח קצר: התחזית לשנה קדימה היא בעצמה מהלך, לא רק נתון. עד עכשיו אנבידיה שיחקה בטוח — הנחיה לרבעון אחד, הפתעה כלפי מעלה, חזרה על התרגיל. מתן מספר שנתי ממיר אופציונליות בהבטחה: אם הביקוש אכן שם, השיחה על בועה נחלשת מעצמה, כי קשה לטעון לביקוש מדומיין מול הכנסות שמתממשות. אם יפספסו — אפילו ב-55% צמיחה, מספר שכל חברה אחרת בעולם הייתה חוגגת עליו — הכותרת תהיה "אנבידיה החטיאה", והדיון על מימון מעגלי יחזור מחוזק. הואנג גם חזר על ההערכה שההשקעה בתשתיות AI תגיע ל-3 עד 4 טריליון דולר עד 2030, וזו התזה האמיתית שמתחת לכל המספרים. את התשובה נדע בערך בעוד ארבעה רבעונים, ובינתיים אפשר להתווכח על המתמטיקה. פשוט כדאי לזכור שהצד השני של הוויכוח כרגע מוכר גם את המכושים וגם קונה מניות במכרה.
