אותו שבוע שבו מתברר עד כמה עמוק חלחלה תיאוריית קונספירציה לתוך מדיניות ארה"ב, מדענים מראים ש-AI כבר יודע לתכנן חיים - במקרה הזה, נגיפים.
יש שבועות שבהם שתי כתבות טכנולוגיה לא-קשורות לכאורה מצליחות להרגיז את אותה תחושת בטן: שהמציאות זזה מהר יותר משאנחנו מספיקים לעכל. אחת עוסקת ברעיון, השנייה בביולוגיה - אבל שתיהן מספרות איך משהו ששכן פעם ב-"שוליים" הפך פתאום למשהו ממשי מאוד.
לאורך כמה שנים, בפינות ימניות של האינטרנט התגלגל סיפור על מה שכונה "הקומפלקס התעשייתי-צנזורי" - טענה שרשת ענפה של סוכנויות ממשלתיות, אקדמאים, ארגוני חברה אזרחית וחברות טכנולוגיה גדולות פעלה בתיאום, תחת האצטלה של מלחמה בדיסאינפורמציה, כדי להשתיק קולות שמרניים ופופוליסטיים ברשת. חקירה חדשה של MIT Technology Review יחד עם Type Investigations עוקבת אחרי איך הרעיון הזה, שתפס תאוצה במיוחד בתחילת 2023 סביב קומץ דמויות מרכזיות, לא נשאר תיאוריה שולית - הוא הפך לחלק מהמסגרת המושגית שדרכה הממשל של טראמפ מקבל החלטות, הן בפנים והן מול העולם.
זה לא נשאר על הנייר. במאי 2026 קבוצת חוקרי טכנולוגיה הגישה תביעה נגד ממשל טראמפ סביב עתיד המחקר על בטיחות ברשת, אחרי שגופים אקדמיים שעסקו במחקר דיסאינפורמציה מצאו את עצמם תחת חקירות וקיצוצי מימון. במילים אחרות: תיאוריה שהתחילה כפוסט בפורום הצליחה לשנות בפועל את תנאי העבודה של חוקרים אמריקאים.
המחקר השני, שפורסם בכתב העת Science ב-6 באוגוסט, מגיע מסטנפורד ומ-Arc Institute, והוא חורג בהרבה מ"עוד הישג של AI ביולוגי". החוקרים הפעילו את מודל שפת הגנום Evo (בגרסאות 1 ו-2), שאומן על מיליוני גנומים טבעיים, וביקשו ממנו לתכנן בקטריופאג' - נגיף שתוקף חיידקים - המסוגל להדביק E. coli. המודל הפיק כ-700,000 גנומים מועמדים שלא היה להם שום מקבילה טבעית ידועה.
מתוכם החוקרים סינתזו כ-300 גנומים בפועל ובדקו אותם במעבדה. 16 התבררו כנגיפים בני-קיימא לכל דבר: הם הצליחו להדביק ולשכפל את עצמם בתוך חיידקים, וחלקם השמידו את ה-E. coli ביעילות גבוהה יותר מהפאג'ים הטבעיים שהם התבססו עליהם. אחד מהם תואר כרחוק אבולוציונית מכל דבר שנמצא בטבע - למעשה, נגיף שה-AI "המציא" מאפס.
מכיוון שהמדובר בבקטריופאג'ים שתוקפים חיידקים ולא בני אדם, החוקרים מדגישים פוטנציאל לטיפולים חדשים ולתחליפים לאנטיביוטיקה בעידן של עמידות גוברת. אבל הם עצמם מודים שהיכולת לתכנן גנום ויראלי שלם מאפס - לא רק לערוך גן קיים - פותחת שאלות ביו-ביטחוניות לא נעימות: אם AI יודע לתכנן וירוס שמדביק חיידקים, מה מפריד את זה מהיכולת לתכנן וירוס שמדביק משהו אחר?
שני הסיפורים האלה לא קשורים זה לזה בשום צורה ישירה, אבל יש בהם הד דומה: רעיון או מודל שמתחיל כניסוי סגור - בפורום שולי או בשרת מחקר - יכול תוך זמן קצר יחסית להפוך לכוח שמעצב מדיניות או ביולוגיה של ממש. השאלה איך מווסתים את זה עוד לפני שהיא הופכת דחופה מדי, נשארת פתוחה.
