מדיניות אחת סוגרת את הגבול בפני רובוטים הומנואידים מתוצרת סין; מדיניות שנייה פותחת מאגר גנטי ענק שכולל ילדים בני ארבע — שתיהן נחתמות באותה ממשלה, באותם שבועות.
שתי כותרות שנראות כאילו הן מעולמות שונים לגמרי התפרסמו כמעט באותו נשימה: האחת על רובוטים, השנייה על DNA. אבל שתיהן יוצאות מאותו ממשל, ושתיהן מספרות את אותו סיפור — איך וושינגטון מגדירה מחדש מי נחשב 'איום' בעידן ה-AI, בין אם מדובר במכונה מיובאת ובין אם במאדם שחוצה גבול.
נתחיל ברובוטים. ה-FCC הודיע על איסור ייבוא של רובוטים הומנואידים וארבע-רגליים (quadruped) חדשים מתוצרת סין, יחד עם ממירי הספק (power inverters) מחוברי-רשת. הנימוק הרשמי הוא ביטחון לאומי — חשש מגניבת מידע, השתלטות סייבר על מכונות המחוברות לרשת, ותלות אסטרטגית בשרשרת אספקה סינית בתחום שצפוי להתפוצץ. לפי ההערכות, שוק הרובוטיקה ההומנואידית צפוי להגיע ל-38 מיליארד דולר עד 2035, ולממשל יש אינטרס ברור לוודא שהצמיחה הזו תתרחש על אדמת ארצות הברית, לא בשנחאי. ה-FCC הבהיר שההגבלה לא חלה על דגמים שכבר אושרו, על מכשירים קיימים בשטח, או על שימוש ממשלתי פדרלי — כלומר מדובר בעיקר בחסימת כניסה חדשה לשוק, לא בטיהור מה שכבר שם.
המהלך לא קורה בוואקום. בסנאט כבר מקדמים חוק נפרד, ביוזמת צ'אק שומר וטום קוטון, שיאסור על גופי ממשל להשתמש ברובוטים סיניים בכלל — כלומר יש כאן קונצנזוס דו-מפלגתי נדיר סביב הרעיון שרובוטיקה היא תשתית אסטרטגית, לא רק גאדג'ט תעשייתי. וזה מתכתב עם הדפוס שכבר ראינו בשבבים ובדגמי AI: קודם מגבילים חומרה וטכנולוגיה, אחר כך דנים בכללי המשחק. ההבדל הפעם הוא שהרובוטים ההומנואידים עדיין רחוקים מלהיות המוצר הביתי או התעשייתי הבשל שהם מתיימרים להיות — מדובר במכונות שעדיין נופלות, מתקשות באחיזת עצמים עדינה, ולעיתים פשוט לא עובדות כמו שמבטיחים בסרטוני ההשקה. אז ההגנה כרגע היא הגנה על פוטנציאל עתידי, לא על תעשייה בשלה.
ועכשיו לחלק השני, הפחות נוצץ אבל הרבה יותר קשה לעיכול: בשקט, ICE הפכה בשנה האחרונה למקור הגדול ביותר של פרופילי DNA חדשים במאגר הפלילי הלאומי של ה-FBI. הסוכנות הוסיפה כ-920 אלף פרופילים גנטיים ב-2025 בלבד, וביחד עם CBP נאספו דגימות מקרוב למיליון מהגרים — רובם ללא כל היסטוריה פלילית. תיעוד פנימי שנחשף מראה שהמטרה המוצהרת של התוכנית היא לבנות "מאגר DNA לאומי לפענוח פשעים" — ניסוח שסותר את הטענה הממשלתית הקודמת לפיה איסוף ה-DNA משרת בעיקר זיהוי מהגרים, לא חקירות פליליות.
המספר שקשה במיוחד להתעלם ממנו: בין ינואר 2025 לינואר 2026 נאספו דגימות DNA מ-492 ילדים מתחת לגיל 14, חלקם בני ארבע בלבד. ICE החלה גם להעמיד לדין אנשים שסירבו לספק דגימה בזמן מעצר הגירה — לפחות בשני מקרים מתועדים. ותוכנית שמונחת כרגע על שולחן ה-DHS הולכת עוד צעד קדימה: לחייב טביעות אצבע, DNA, תמונות פנים וסריקות קשתית לא רק ממהגרים, אלא גם ממי שמגיש בקשות הגירה מטעמם — כולל, פוטנציאלית, אזרחים אמריקאים שמממנים קרוב משפחה.
המשותף לשתי הכתבות הוא לא הטכנולוגיה עצמה, אלא הלוגיקה: הגדרת ביטחון לאומי שמתרחבת כל הזמן — פעם היא חוסמת רובוט בגבול, פעם היא פותחת את הגוף האנושי עצמו למאגר מידע קבוע. רובוט חסום אפשר לייבא דרך מדינה אחרת. פרופיל גנטי במאגר FBI לא נמחק כל כך בקלות.
