תוכנה מתעדכנת כל שבוע, ורקטה עדיין לוקחת שנים. Flow Engineering מנסה לצמצם את הפער הזה, ומשקיעים שמכירים מקרוב את טסלה ו־SpaceX מאמינים לה.
בתוכנה, שינוי קטן בדרישות של המוצר הוא כמה שורות קוד ו־deploy אחד. בחומרה אותו שינוי מתגלגל לשרטוטים, לסימולציות, לבדיקות ולמסמכים שמתפזרים בין עשרות צוותים. לפעמים מגלים בשלב מאוחר מדי שמישהו עבד על גרסה לא עדכנית. על הבעיה הזאת בדיוק Flow Engineering מבקשת עכשיו הרבה כסף, ומשקיעים כבדים מוכנים לתת לה אותו: החברה גייסה 50 מיליון דולר בסבב B לפי שווי של 750 מיליון דולר.
את הסבב הובילו יחד Valor Equity Partners של אנטוניו גרסיאס ו־Atreides Management של גאווין בייקר. סקויה, שהובילה את סבב A של החברה לפני כשנה, השתתפה גם הפעם, ולצידה EQT, SV Angel, Odyssey ו־Human Capital. כמו שדיווחו ב־TechCrunch, החברה צירפה גם את רואלוף בותה, שעמד בראש סקויה, כמשקיע אנג'ל באופן אישי וכחבר דירקטוריון.
Flow, חברה מסן פרנסיסקו בת כשלוש שנים, התחילה כפלטפורמה לניהול דרישות ולהנדסת מערכות לצוותי חומרה. בשורה התחתונה זה כלי שמחבר בין מה שהמוצר אמור לעשות לבין מה שבאמת תוכנן ונבדק. בגרסה הנוכחית החברה שמה במרכז סוכני AI שמיישרים קו באופן אוטומטי בין שרטוטי CAD לבין דרישות המוצר, תוצאות הסימולציות ונתוני הניסויים. כשמשהו לא מסתדר, למשל רכיב ששונה בשרטוט ולא עומד עוד בדרישה או ניסוי שסותר הנחה מוקדמת, המערכת אמורה לזהות את זה לפני שזה עולה כסף. החברה מגדירה את המטרה בלי צניעות: להפוך את קצב הפיתוח בחומרה למהיר כמו בתוכנה.
רשימת הלקוחות מסבירה את השווי טוב יותר מכל מצגת: Anduril, Rivian, Joby Aviation, Stoke Space, Astranis ו־General Motors. מדובר בחברות ביטחון, רכב חשמלי, רחפני נוסעים וחלל. אלה תחומים שבהם מחזור פיתוח ארוך עולה מיליונים, וכשל שמתגלה מאוחר עולה הרבה יותר מזה.
זהות המובילים מעניינת לא פחות מהסכום. גרסיאס ו־Valor מזוהים מאוד עם אילון מאסק, כמשקיעים ותיקים בטסלה וב־SpaceX, כלומר בחברות שבנו לעצמן תדמית של מי שמפתחות חומרה בקצב של תוכנה. כשדווקא הם מגבים כלי שמבטיח לייצר את הקצב הזה, קשה לראות בזה הימור מקרי. ההיסטוריה של הגיוסים מראה גם עד כמה התחום התחמם: סבב סיד של 8.5 מיליון דולר בהובלת EQT, אחריו 23 מיליון בסבב A בהובלת סקויה, ועכשיו 50 מיליון. סבב B של 50 מיליון לפי שווי של 750 מיליון דולר גבוה גם ביחס לגל ה־AI הנוכחי.
הזווית הישראלית, וזו כבר פרשנות שלנו: מעט מדינות תלויות בהנדסת חומרה מורכבת כמו ישראל. התעשיות הביטחוניות, חברות החלל והלוויינים, מרכזי פיתוח השבבים ושורה ארוכה של סטארטאפים בתחומי הביטחון והרכב עובדים בדיוק בעולם של דרישות, שרטוטים וניסויים שצריך לסנכרן כל הזמן. אם הגישה של Flow תעבוד, היא לא תשפיע רק על חברות אמריקאיות כמו Anduril. היא עלולה לשנות את קצב הפיתוח המצופה מכל קבלן ביטחוני ויצרן חומרה, כולל המתחרים הישראלים שלהן. ויש כאן גם הזדמנות: ה־AI שהגיע לכתיבת קוד מהר מאוד עדיין רחוק מלהיות כלי מרכזי בעולמות המכניקה והמערכות, וזה פער שכדאי לסטארטאפים מקומיים להסתכל עליו.
השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא אם סוכן AI באמת מסוגל לקצר את הזמן שבין שרטוט לניסוי מוצלח, או שהוא רק יעשה סדר יפה יותר בבירוקרטיה ההנדסית. 750 מיליון דולר הם הימור די ברור על האפשרות הראשונה. אבל בחומרה, בניגוד לתוכנה, לא מספיק להוציא עדכון: מה שבנוי לא נכון פשוט לא ממריא.
