חברת Insilico Medicine מדווחת על פיתוח מועמדים תרופתיים תוך תשעה עד שלושה-עשר חודשים, לעומת כארבע וחצי שנים בשיטות המסורתיות.
חברת הביוטק ההונג-קונגית Insilico Medicine מדווחת על קפיצה דרמטית בקצב פיתוח תרופות חדשות, בזכות שילוב בין בינה מלאכותית לבין מחקר מעבדתי בסין. לפי המנכ"ל והמייסד אלכס ז'בורונקוב, התוכנית המהירה ביותר של החברה הגיעה לשלב מינוי מועמד תרופתי תוך תשעה חודשים בלבד, כשהזמן הטיפוסי עומד על כ-13 חודשים — לעומת כארבע וחצי שנים בגישות הפיתוח המסורתיות.
המודל של החברה מבוסס על חלוקת עבודה גיאוגרפית: מחקר הבינה המלאכותית עצמו, כולל זיהוי מטרות ביולוגיות ועיצוב מולקולות באמצעות פלטפורמות כמו PandaOmics ו-Chemistry42, מתבצע במונreal ובאבו דאבי, בעוד עיקר האימות הניסויי וההרחבה המעבדתית מתבצעים בסין, שם עלויות התשתית והכוח האדם המדעי מאפשרים תרגום מהיר של תחזיות האלגוריתם לתרכובות פיזיות בפועל.
מאז 2021 הפיקה החברה 31 מועמדים פרה-קליניים, ושלוש-עשרה מהתוכניות כבר קיבלו אישורי "תרופה חדשה בניסוי" (IND) המאפשרים מעבר לניסויים בבני אדם. הדוגמה הבולטת ביותר היא רנטוסרטיב (Rentosertib, לשעבר INS018_055) — תרופה פומית המיועדת לטיפול בפיברוזיס ריאתי אידיופתי, שנחשבת לתרופה הראשונה שתוכננה כולה על ידי AI גנרטיבי ונכנסה לניסוי קליני; ביולי 2026 הכריזה החברה על תחילת ניסוי שלב III עבורה.
ההצלחה של Insilico, הנסחרת בבורסת הונג קונג, מגיעה גם על רקע גיוס הון משמעותי של כ-255 מיליון דולר בסבב שסייע לקדם את מועמדת הדגל אל עבר האישור הקליני. קיצור זמני הפיתוח מ-4.5 שנים לפחות משנה עשוי להוזיל משמעותית את עלויות הגילוי המוקדם, שנחשב באופן מסורתי לשלב היקר והמסוכן ביותר בתעשיית התרופות, בו רוב המועמדים נופלים עוד לפני שהם מגיעים לניסויים בבני אדם.
עם זאת, ז'בורונקוב עצמו מדגיש כי הקיצור בשלב הגילוי אינו פותר את האתגר הבא: ניסויים קליניים עדיין אורכים שנים ונדרשים לעמוד בדרישות בטיחות ויעילות מלאות, ללא קיצורי דרך. המקרה של Insilico ממחיש כיצד AI כבר משנה את שלב המחקר המוקדם בתעשיית התרופות, גם אם הדרך המלאה לשוק עדיין ארוכה, ומעלה שאלות לגבי מיקום מרכזי המחקר הגלובליים ומעורבותה הגוברת של סין בשרשרת החדשנות הפרמצבטית.