משרד החינוך מרחיב תוכנית ללימוד אנגלית באמצעות בינה מלאכותית לכלל בתי הספר החל משנת הלימודים הבאה.
לפי דיווח ב-The Jerusalem Post, תלמידים בישראל ילמדו אנגלית בעזרת כלים מבוססי בינה מלאכותית, במסגרת מהלך שמוביל משרד החינוך. התוכנית, שנקראת "אנגלית לכולם", תורחב לכל 180 חטיבות הביניים בישראל החל משנת הלימודים תשפ"ז שנפתחת ב-1 בספטמבר, לאחר שלב פיילוט שכלל 28 בתי ספר ב-17 רשויות מקומיות ורשתות חינוך ברחבי הארץ.
ההכרזה על הרחבת התוכנית נעשתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש, במהלך ביקור באחד מבתי הספר שהשתתפו בפיילוט. אחת הסיבות המרכזיות להטמעת הבינה המלאכותית היא מחסור חמור במורים לאנגלית במערכת החינוך הישראלית, כך שהמערכת נועדה להעניק לתלמידים למידה מותאמת אישית גם כשאין די כוח אדם הוראתי זמין.
המהלך מצטרף למגמה רחבה יותר של הטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך בישראל: שר החינוך הכריז על 2025 כ"שנת הבינה המלאכותית" בחינוך, ובמקביל פועלת גם תוכנית נפרדת המיועדת לבתי ספר תיכוניים להכשרת מומחי AI עתידיים, לצד קורס ייעודי בבינה מלאכותית לתלמידי כיתות ט' שפותח בשיתוף גוגל ישראל וקרן רש"י, ונלמד השנה בכ-40 ערים ברחבי הארץ על ידי כ-22 אלף תלמידים. יחד, המהלכים משקפים מדיניות לאומית שמנסה למנף בינה מלאכותית כדי להתמודד עם פערי כוח אדם וידע במערכת החינוך.
מאחורי ההרחבה עומד נתון קשה: מתוך כ-19 אלף מורי אנגלית במערכת החינוך הישראלית, כ-40% מלמדים ללא הכשרה פורמלית מלאה בתחום. הפער הזה, שנצבר לאורך שנים ובא לידי ביטוי בפערי הישגים בין מרכז לפריפריה, הוא שמניע את משרד החינוך להטמיע כלי AI כפתרון קנה מידה ולא רק ככלי עזר נקודתי. התוכנית מתוקצבת כחלק ממהלך רחב שהכריזו נתניהו, קיש ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, הכולל הכשרת כ-70 אלף מורים לשימוש בבינה מלאכותית בכיתה.
לצד "אנגלית לכולם", המשרד משיק גם חמישה כלי AI חדשים למערכת החינוך — צ'אטבוטים לימודיים, פלטפורמות לתכנון שיעורים ואף ממשק למידה מבוסס משחק המיינקראפט הפופולרי, המיועדים לתלמידי כיתות ד' עד י"ב. בפריסת הכלים מעורבות חברות טכנולוגיה בינלאומיות מהשורה הראשונה — גוגל, מיקרוסופט, אפל ואנוידיה — לצד כ-3,000 מנטורים מתוך יותר מ-400 חברות הייטק שגויסו לסייע לבתי הספר בהטמעת הטכנולוגיה.
לא כל הקולות במערכת תומכים בקצב ההטמעה. מורים לאנגלית שהביעו הסתייגות טענו כי הצבת תלמידים מול מסכים אינה תחליף אמיתי ללמידת שפה אינטראקטיבית, וכי הסתמכות יתר על כלים אוטומטיים עלולה לפגוע בפיתוח חשיבה ביקורתית ועצמאית אצל התלמידים. עולה גם חשש בנוגע לפרטיות: מערכות ה-AI אוספות כמויות גדולות של נתונים אישיים על התלמידים כדי להתאים את הלמידה לרמתם, מה שמעורר שאלות על אבטחת מידע ושמירה על פרטיות קטינים. במשרד החינוך משיבים כי הטכנולוגיה נועדה לשרת את הפדגוגיה ולא להחליף אותה, וכי ההנחיות מחייבות שילוב מאוזן בין למידה דיגיטלית להוראה מסורתית, כולל הפסקות ופעילות גופנית.
את הצלחת הפיילוט בוחן המשרד באמצעות מדדים פדגוגיים, רגשיים וארגוניים במקביל — בהם רמת המוטיבציה והעצמאות של התלמידים, לצד יכולתם של המורים להעניק ליווי אישי לצד הכלי הטכנולוגי. התוצאות מהניסוי הראשוני הן שיכריעו אם המודל ההיברידי, שמשלב מורה אנושי עם מערכת AI מותאמת אישית, אכן מצליח לצמצם את פערי ההישגים באנגלית בין מרכז לפריפריה, או שמדובר בפתרון זמני לבעיית מחסור בכוח אדם שטרם נפתרה מהשורש.
