כל מרוץ ה-AI רץ על מהירות האור בכבלי זכוכית — עד שמישהו שם לב שאוויר עוד יותר מהיר.
רוב מרוצי ה-AI מתמקדים בשבבים — כמה TFLOPS יש ל-GPU, כמה HBM דחוסים בו. אבל יש גם מרוץ שקט הרבה יותר, שמתנהל בתוך הכבלים שמחברים בין השבבים האלה. וסטארטאפ בשם Relativity Networks טוען שיש לו תשובה טובה יותר מזכוכית: אוויר. החברה גייסה 22 מיליון דולר כדי להביא סיב אופטי מסוג hollow-core — טכנולוגיה נדירה עד היום — אל מרכזי הנתונים שמריצים את מודלי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם.
הרעיון עצמו לא חדש בפיזיקה, רק קשה לייצור. סיב אופטי רגיל מעביר אור דרך ליבת זכוכית מלאה, ואור נע בזכוכית לאט יותר משהוא נע בריק. בסיב חלול, הליבה היא בעצם תעלת אוויר, שמוקפת במבנה דמוי חלת דבש של צינורות זכוכית דקיקים שתפקידם רק לכלוא את האור בפנים ולא לתת לו לברוח. התוצאה: האור בפועל "מטייל" בעיקר באוויר, לא בזכוכית — ומגיע ליעד מהר יותר. בהערכות שמסתובבות בענף מדובר בהפחתת זמן השהיה (latency) של כ-30% לעומת סיב סטנדרטי.
כי באשכולות אימון AI ענקיים, אלפי GPU צריכים להיות מסונכרנים כמעט לחלוטין — כל מילישנייה שבה שבב אחד מחכה לנתונים מהשבב הבא היא זמן חישוב מבוזבז שעולה כסף אמיתי. ענקיות הענן כבר מגלות בכך עניין מוצהר: מיקרוסופט פרסמה ניתוח משלה על הפוטנציאל של הטכנולוגיה, ובהונג קונג הודיעה חברת הטלקום HKT על פריסת "סופר-כביש" תקשורת מבוסס סיב חלול בקיבולת 3.2 טרהביט לשנייה בין אשכולות מרכזי נתונים באזור. במילים אחרות: זו כבר לא רק תיאוריה במעבדה, אלא טכנולוגיה שמתחילה לצאת החוצה.
מאחורי Relativity Networks עומד שילוב שמסביר חלק מהעניין המוסדי בחברה. המייסד והמנכ"ל, ג'ייסון אייכנהולץ, הוא שם מוכר בעולם האופטיקה — הוא היה שותף-מייסד ב-Luminar, חברת חיישני הלידאר לרכב האוטונומי שהנפיקה בנאסד"ק. השותף השני, פרופ' רודריגו אמזקואה קוראה מאוניברסיטת סנטרל פלורידה (UCF), מגיע מהצד האקדמי-הנדסי של סיבים אופטיים. השילוב הזה — יזם עם רקורד של הנפקה ומדען סיבים מהמעבדה — הוא בדיוק סוג הצוות שמשקיעים אוהבים לממן כשמדובר בטכנולוגיה קשה לייצור.
וזה בדיוק האתגר האמיתי כאן: לא הפיזיקה, אלא הייצור בקנה מידה. סיב חלול הוא עדין ומורכב הרבה יותר להטמעה מסיב זכוכית רגיל, וזו הסיבה שהוא עדיין כמעט ולא נפרס בעולם האמיתי. הגיוס הנוכחי מגיע אחרי סבב פרה-סיד של 4.6 מיליון דולר וסבב סיד של 6.1 מיליון דולר, כלומר החברה כבר גייסה כ-10.7 מיליון דולר קודם לכן — והיא גם חתמה על שיתוף פעולה ייצורי עם ענקית הכבלים Prysmian כדי לנסות לפתור בדיוק את בעיית הסקייל הזאת.
אם התוכנית תצליח, מדובר בשדרוג תשתית שקט אבל אמיתי לכל מי שמריץ עומסי AI כבדים — לא צ'יפ חדש, לא מודל חדש, סתם כבל טוב יותר. השאלה הפתוחה היא אם 22 מיליון דולר מספיקים כדי לקחת טכנולוגיה שעד היום כמעט ולא יצאה מהמעבדה, ולהפוך אותה לתשתית שאפשר לפרוס בהיקף שענני AI באמת צריכים.
