ירידות חדות במניות הבינה המלאכותית מפנות זרקור לתלות המסוכנת של כל הענף בחברה אחת — אנבידיה.
לפי דיווח ב-The Guardian, הירידות החדות בשוקי המניות בשבועות האחרונים אינן רק תיקון טכני, אלא תזכורת חריפה לכך שכלכלת הבינה המלאכותית כולה נשענת על חברה אחת — אנבידיה. הכתבה מתארת מבנה פיננסי \"מעגלי\" שבו כספי ענקיות הטכנולוגיה זורמים זה לזה בין ספקי שבבים, חברות בינה מלאכותית וספקי תשתית, באופן שקשה מאוד למשקיעים חיצוניים — ולעיתים גם למשקיעים מתוחכמים — להבין לעומק.
אחד הגורמים המרכזיים לחששות הוא דיווח לפיו אנבידיה נמצאת במגעים להעניק גיבוי פיננסי (backstop) בהיקף של כ-250 מיליארד דולר ל-OpenAI, לצורך מימון מרכז נתונים ענק בהספק של כ-10 גיגה-וואט באוהיו. הרעיון הוא שאנבידיה תאפשר ל-OpenAI לגייס חוב על בסיס האשראי שלה עצמה, בעוד שבמקביל נטען כי מתנהל גם דיון על מימון נוסף, בהיקף של כמאות מיליארדי דולרים נוספים, לרכישת שבבי אנבידיה. עסקה כזו מגיעה כחצי שנה בלבד לאחר שעסקה קודמת בין שתי החברות, בהיקף של כ-100 מיליארד דולר, קרסה.
הדיווח על העסקה החדשה עורר מיד תגובה שלילית בשוק: מניית אנבידיה ירדה בכמה אחוזים, וגררה אחריה ירידות במניות חברות שבבים ותשתית נוספות כמו AMD, אינטל ודל. המשקיעים חוששים מחזרה על דפוס "מימון מעגלי" שבו אותם שחקנים מממנים זה את זה שוב ושוב, מה שמקשה להעריך מהו הסיכון האמיתי הטמון במערכת כולה.
לפי הדיווח, החשש המרכזי בקרב אנליסטים הוא שאנבידיה הפכה בפועל ל\"בנק המרכזי של הבינה המלאכותית\" — גורם שמחזיק חלקים נרחבים מהכלכלה ומשוק המניות העולמי, באופן שרוב הציבור, ואפילו חלק מהמשקיעים, אינם מבינים באמת. ככל שהתלות בחברה אחת גדלה, כך גדל גם הסיכון שכל תנודה סביבה תיצור גל הדף רחב הרבה יותר בשוקי ההון.
ההשוואה שעולה שוב ושוב בקרב אנליסטים היא לתקופת בועת הדוט-קום, וליתר דיוק לדפוס המימון שהפעילה אז חברת הציוד הסלולרי לוסנט טכנולוג'יז: החברה העניקה ללקוחותיה הלוואות נדיבות לרכישת הציוד שלה עצמה, עד שהלקוחות לא הצליחו להחזיר את החוב וכל המבנה קרס. מבקרים טוענים שהמנגנון שבו אנבידיה משקיעה בלקוחותיה ומממנת את החוב שלהם, בעוד הם קונים בחזרה את השבבים שלה, יוצר תמונת ביקוש מנופחת שלא בהכרח משקפת ביקוש אמיתי מצד משתמשי הקצה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דחה בעבר את הטענות הללו כ"מגוחכות", והסביר שהיקף ההשקעות של החברה מהווה רק אחוז קטן מסך הגיוסים שהלקוחות בכל מקרה נדרשים להם.
העסקה עם OpenAI אינה מקרה בודד. לפי דיווחי בלומברג, אנבידיה מקדמת בחודשים האחרונים סבב חדש של הסכמי תשתית בהיקף כולל שעשוי לעלות על 750 מיליארד דולר, הכולל גם מעורבות בחברות כמו קורוויב (CoreWeave), אורקל, מיקרוסופט ו-AMD. ברשת ההסכמים הזאת אנבידיה מחזיקה נתח של כ-7% ממניות קורוויב, ובמקביל התחייבה לרכוש ממנה שירותי ענן בהיקף של 6.3 מיליארד דולר — כלומר משקיעה בספקית ענן וגם קונה ממנה שירותים בו-זמנית. אנליסטים מצביעים על כך שדפוס דומה חוזר על עצמו מול כמעט כל שחקן מרכזי בשרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, מה שמקשה להפריד בין ביקוש אמיתי לביקוש שמומן על ידי אותו ספק שמרוויח מהמכירה.
גם התוכנית המקורית למימון מרכז הנתונים באוהיו כבר עברה שינוי משמעותי מאז שנחשפה לראשונה. לפי דיווחים עדכניים, אנבידיה צמצמה את היקף הגיבוי הפיננסי שהיא שוקלת להעניק מ-250 מיליארד דולר לפחות מ-120 מיליארד דולר, לאחר שמשקיעים הביעו חשש מהיקף החשיפה הפיננסית העצום שהחברה נוטלת על עצמה מול לקוח יחיד. הצמצום מרמז שגם בתוך אנבידיה עצמה יש הכרה בכך שרמת הסיכון בעסקאות מסוג זה הגיעה לגבול שמשקיעים מוכנים לספוג. במקביל, מחירי הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) על החוב של אנבידיה זינקו לשיא, סימן נוסף לכך שגם שוקי האשראי מתמחרים כעת סיכון גבוה יותר סביב החברה.
מעבר לעסקה הספציפית מול OpenAI, ההסכם הקודם שקרס בין הצדדים לא היה אירוע מבודד: לפי דיווחים, זו כבר הפעם השנייה בפחות משנה שבה משא ומתן על מימון בהיקף עתק בין שתי החברות משתנה מהותית או נופל תוך כדי תנועה, מה שממחיש עד כמה גם ההסכמים ה"ודאיים" לכאורה בענף עדיין נזילים ותלויים בתנאי שוק משתנים. ההיסטוריה הקצרה הזו של הסכמים שמתעצבים, מתכווצים ולעיתים קורסים כמעט בזמן אמת, היא אולי הסימן הברור ביותר לכך שגם החברות הגדולות בענף עצמן עדיין לא מצאו נוסחה יציבה למימון גל התשתית של הבינה המלאכותית.
