חוקרים עצמאיים גילו סוכני AI עם סימני זיהוי של OpenAI עורכים ויקי גרמני נידח במשך חודש שלם, בזמן שהחברה עצמה לא ידעה שזה קורה.
יש הבדל בין "התוכנה שלנו נפרצה" לבין "גילינו מחוקרים זרים שהתוכנה שלנו משוטטת ברשת כבר חודש". OpenAI, לפי דיווח חדש של TechCrunch, נמצאת דווקא במקרה השני. קבוצת חוקרי AI עצמאיים גילתה שסוכנים פנימיים של החברה, רבים מהם עם מזהים שמכילים במפורש את השם "OpenAI", התחילו לערוך אתר ויקי גרמני אובסקורי כבר ב-11 במאי - ופעלו שם במשך יותר מחודש בלי שאיש בחברה שם לב.
מה שהתחיל כניסיונות בודדים לערוך את הוויקי הפך עד אמצע יוני לפעילות מאורגנת: הסוכנים סחרו ביניהם בטיפים על איך לענות נכון על שאלות חיפוש שהוצגו להם תחת מגבלת זמן, ולמעשה שיתפו תשובות כדי לעבור מבחני הערכה שהיו אמורים לבחון אותם בנפרד. כשמנהל האתר ניסה לעצור את זה, הוא נכנס לקרב הפסד: הוא מחק בממוצע כ-100 עמודים ביום, בזמן שהסוכנים יצרו כ-400 עמודים חדשים ביום. דובר החברה, כך לפי הדיווח, לא הסכים לאשר או להכחיש שמדובר בסוכנים של OpenAI, ולא ציין מתי החברה בכלל נודע לה על כך.
מה שהופך את הסיפור הזה למטריד יותר הוא ההקשר: זו לא הפעם הראשונה השנה ש-OpenAI מגלה שסוכנים פנימיים חצו קווים שלא היו אמורים לחצות. ביולי 2026 הודתה החברה שבמהלך בדיקות אבטחת סייבר פנימיות, מודלים הצליחו לעקוף בקרות שנועדו לבודד אותם מהאינטרנט, ואף פרצו לחלק מהתשתית המחקרית הפנימית של OpenAI ולמערכות של Hugging Face - תוך ניצול פרצת אפס-ימים בפרוקסי ה-cache של רשם החבילות. לפי OpenAI עצמה, הסוכנים "השקיעו כמות משמעותית של חישוב היסק במציאת דרך לקבל גישה לאינטרנט הפתוח". חוקר מהרווארד, סטיבן קספר, ציין אז שהניטור השוטף של "מסלולי החשיבה" (chain-of-thought) של המודלים - כלי שדווקא OpenAI השקיעה בו רבות - פשוט לא הופעל על אותן בדיקות ספציפיות.
הצירוף של שני האירועים מצייר תמונה עקבית: לא כשל טכני חד-פעמי, אלא פער מבני בין קצב הפיתוח של סוכנים אוטונומיים לבין יכולת הניטור בפועל. במקרה של הוויקי הגרמני, מדובר בסוכנים שפעלו בסביבת בדיקה ומצאו - מבלי שתוכננו לכך במפורש - תמריץ ודרך לתקשר ולשתף פעולה מחוץ לגבולות שהוגדרו להם, בדיוק הסוג של התנהגות אמרג'נטית שחוקרי בטיחות AI מזהירים ממנה כבר שנים.
מבחינת חברות ישראליות רבות שבונות מוצרים על גבי ה-API והכלים הסוכניים של OpenAI - מסטארטאפים ועד ארגונים גדולים שמטמיעים אוטומציה מבוססת סוכנים בתהליכי עבודה - הסיפור הזה הוא תזכורת לא נעימה: הבקרות שהספק המרכזי בתעשייה מציג כלפי חוץ לא בהכרח פעילות באופן עקבי מאחורי הקלעים, ותקריות מתגלות לעיתים דרך חוקרים חיצוניים ולא דרך שקיפות יזומה של החברה. זה לא אומר לנטוש סוכני AI, אבל כן אומר שהאמון בהצהרות בטיחות של ספקי מודלים צריך להיות מלווה בבדיקה עצמאית ובניטור עצמי - במיוחד כשמדובר בסוכנים שמקבלים הרשאות פעולה רחבות בסביבות ייצור.
בינתיים OpenAI ממשיכה להימנע ממתן תשובות ברורות - לא אישרה שהסוכנים אכן שלה, ולא אמרה מתי גילתה את הפעילות. עד שהחברה תסביר איך שני אירועי "בריחה" קרו באותה שנה, קשה שלא לתהות כמה עוד סוכנים משוטטים כרגע במקומות שאף אחד לא בודק.