אנתרופיק נותנת דחיפה למניות הטכנולוגיה. הבחירות בישראל יכולות לשנות את הכיוון

בוול סטריט שוב מוצאים סיבה לקנות מניות בינה מלאכותית, אבל המסכים הירוקים מגיעים עם כוכבית גדולה. פרסום מסמכי ההנפקה של אנתרופיק ביום שני סיפק דחיפה למניות הטכנולוגיה, וביום שלישי, 27 באוקטובר, האופטימיות התפשטה גם מחוץ לארה״ב. במקביל, אירוע שמתרחש כאן בישראל נכנס לרשימת המעקב של המשקיעים בעולם: הבחירות לכנסת והשלכותיהן האפשריות על המשך המלחמה מול איראן. אלה שני הצירים שמלווים את סיקור המסחר של וול סטריט ג׳ורנל: ההבטחה הכלכלית של AI מצד אחד, והסיכון הגיאופוליטי מצד שני.

את הדחיפה הראשונית אפשר לראות בנתוני הסגירה של יום שני. לפי דיווח AP, מדד S&P 500 עלה ב־0.7%, נאסד״ק הוסיף 0.8% ודאו ג׳ונס התקדם ב־0.3%. אנבידיה עלתה ב־2.4% והייתה התורמת הבולטת לעליית השוק, אחרי שלושה שבועות רצופים של ירידות במנייתה. ביום שלישי, לפי דיווח דאו ג׳ונס שפורסם ב־MarketScreener, מניות טכנולוגיה באסיה ובאירופה המשיכו לעלות. בעדכון שלפני פתיחת המסחר האמריקאי, החוזים על נאסד״ק עלו ב־0.4%, והחוזים על דאו ו־S&P 500 בכ־0.25%. אלו נתוני חוזים בנקודת זמן מסוימת, ולא תוצאת יום המסחר.

מה בדיוק שימח את השוק? לפי דאו ג׳ונס, מסמכי אנתרופיק כללו הכנסות שעמדו בציפיות המשקיעים וחיזקו את הכיוון להנפקה ציבורית. אבל הגשת מסמכי הנפקה אינה אומרת שמניות אנתרופיק כבר נסחרות בבורסה, ובוודאי אינה פותרת את שאלת הרווחיות. בסקירת הבוקר של רויטרס הוצגה תמונה מורכבת יותר: חברה הפסדית, עם צמיחת הכנסות מהירה אך מאטה, שכ־רבע מהכנסותיה מגיע מחמישה לקוחות בלבד. ריכוז כזה מחדד את השאלה עד כמה הביקוש רחב ויציב. ההתלהבות מההנפקה מלמדת שיש תיאבון להשקעה בתחום; היא עדיין אינה תשובה לשאלה כמה יישאר מכל הכנסה אחרי חשבון התשתיות.

לכן המבחן הבא נמצא גם בדוחות של חברות הטכנולוגיה הגדולות בהמשך השבוע. המשקיעים מחפשים סימנים לכך שההשקעה בשבבים ובמרכזי נתונים מייצרת הכנסות שמצדיקות אותה. ברקע ממתינה החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ביום רביעי. לפי עדכון דאו ג׳ונס, תשואת האג״ח האמריקאית לעשר שנים עמדה סמוך ל־5%. המשמעות הכלכלית פשוטה: כשגיוס כסף יקר, קשה יותר להצדיק פרויקטים שהרווח מהם צפוי רק בעתיד. חברה יכולה להציג ביקוש מרשים למוצריה ועדיין להתמודד עם עלויות מימון כבדות בדרך לספק אותו. זה החיבור בין כותרת על מודל AI לבין שוק האג״ח, שנראה לפעמים רחוק ממנו מאוד.

בצד הגיאופוליטי, המשקיעים עוקבים אחר הבחירות בישראל לצד המאמצים הדיפלומטיים למנוע הסלמה מחודשת בין ארה״ב לאיראן. לפי דאו ג׳ונס, נפט ברנט למסירה בדצמבר ירד בכ־1% אל מתחת ל־115 דולר לחבית בעדכון הבוקר האמריקאי. הבחירות אינן קובעות לבדן את מחיר הנפט, ותוצאתן אינה מבטיחה שינוי צבאי או מדיני. הן כן מוסיפות אי־ודאות לגבי ההמשך. בסקירת רויטרס לקראת ההצבעה הודגש גם הסיכון לתוצאה ללא הכרעה ולמשא ומתן קואליציוני ממושך, שעלול לעכב תקציבים, רפורמות והשקעות. מבחינת השוק, גם ההמתנה לממשלה היא חלק מהתמחור.

לקורא הישראלי יש כאן חיבור מעשי בין שני סיפורים שנראים נפרדים. בניתוח כלכלי, התייקרות מחודשת של אנרגיה עלולה להקשות על ירידת האינפלציה, וריבית גבוהה לאורך זמן עלולה להכביד על חברות שצריכות לממן צמיחה — ובהן חברות טכנולוגיה. עבור מי שמחזיק השקעות בחו״ל, גם שער הדולר מול השקל משפיע על התשואה בשקלים, לצד ביצועי המניות עצמן. לכן עלייה במניות AI אינה מבטלת את החשיפה לסיכון המקומי. בימים הקרובים השוק יקבל עוד נתונים על הכנסות, ריבית ופוליטיקה. אנתרופיק סיפקה לו סיבה להתלהב; עכשיו מגיע תורן של התוצאות להצדיק אותה.