כשנגיד פד אחד אומר 'אפשר לחכות עוד ישיבה', השווקים שומעים 'המסיבה ממשיכה' — גם אם האינפלציה עדיין לא ירדה לאן שהיא צריכה.
לפעמים מספיק משפט אחד של פקיד פד בכיר כדי להזיז שוק של טריליוני דולרים. ביום חמישי זה היה כריסטופר וולר, נגיד הפדרל ריזרב, שאמר בערך את זה: תנו לדיסאינפלציה סיכוי, ואפשר לחכות עוד ישיבה אחת לפני שמחליטים מה עושים עם הריבית. התוצאה המיידית: הדאו ג'ונס זינק כ-640 נקודות (עלייה של כ-1.2%), המסחר הטוב ביותר שלו מאז תחילת אוגוסט, ה-S&P 500 הוסיף כ-1% וה-נאסד"ק כ-1.4%. גם שוק האג"ח נרגע — התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה לכ-4.75%, אחרי שזינקה יום קודם לכן.
מה שהופך את הסיפור למעניין יותר ממה שהוא נשמע בכותרת: הדיון כאן לא היה על הורדת ריבית, אלא על מניעת העלאת ריבית. לפי נתוני CME FedWatch, הסבירות המשתמעת בשוק להעלאת ריבית בישיבת ספטמבר צנחה בכ-12 נקודות אחוז, לכ-54.6%, מיד אחרי הדברים של וולר. במילים אחרות — עד לפני יום, השוק תמחר סיכוי גבוה למהלך מכביד יותר, לא להקלה. כפי שדיווח וול סטריט ג'ורנל, וולר בעצמו היה זהיר בניסוח: התמיכה שלו בהשארת הריבית מותנית, ולא הבטחה.
וולר עצמו הודה שהאינפלציה עדיין "משמעותית מעל" יעד ה-2% של הפד, אבל טען שההשפעה של המכסים (הטריפים) על המחירים הייתה מתונה מהצפוי, ושמחירי האנרגיה הגבוהים לא זלגו באופן דרמטי לשאר המשק. הנקודה שלו: המגמה האחרונה מראה סימני דיסאינפלציה, אז אין סיבה למהר. זו לא הכרזת ניצחון על האינפלציה — זו בקשה לעוד קצת זמן לפני שמחליטים. השווקים, כרגיל, שמעו את החלק האופטימי והתעלמו מהסייג.
למשקיע הישראלי הממוצע שרואה כותרת כזו יש שני דברים לשים לב אליהם. הראשון — ריבית פד יציבה או נמוכה יותר בדרך כלל מוזילה את הדולר מול סל המטבעות ומקלה על שוקי מניות מתעוררים ועל ת"א 125, שנוטה לרוץ בעקבות וול סטריט בפער של יום-יומיים. השני, והפחות אינטואיטיבי: בניגוד לבנק ישראל, שכבר מנהל דיון ארוך ומדוד סביב הורדות ריבית מקומיות, הפד עדיין מתלבט אם בכלל להימנע מהעלאה — כלומר הפער בין המדיניות המוניטרית של שתי הכלכלות רחוק מלהיסגר, וזה משפיע ישירות על כיוון השקל-דולר בטווח הקצר.
השורה התחתונה: משפט זהיר אחד של נגיד פד אחד הספיק כדי לגרום לשוק שלם לנשום לרווחה ליום אחד. אבל וולר לא הבטיח כלום מעבר לישיבה הקרובה, ונתוני האינפלציה הבאים הם אלה שיקבעו אם הראלי הזה היה תחילת מגמה — או סתם הקלה זמנית לפני החלטה קשה יותר.