שבוע שבו הסוכנים קיבלו יותר כוח, עשו יותר טעויות וגם התייקרו: הכסף שמממן את כל זה פתאום עולה 5%.
אם היה צריך לבחור מילה אחת לשבוע הזה, היא הייתה סוכנים. כמעט כל סיפור גדול השבוע הסתובב סביב אותו רעיון: תוכנה שכבר לא רק עונה לכם, אלא פועלת בשמכם. מטא בנתה סביב הרעיון הזה את כל האסטרטגיה שלה, OpenAI ואנתרופיק הורידו מחירים כדי שיהיה משתלם להפעיל סוכנים כל היום, ו־GitHub התמלא בכלים שנותנים לעוזר הקוד עבודות חדשות. אבל מהצד השני הגיעו גם החשבונות: סוכנים שעשו דברים שאיש לא ביקש, מידע כוזב שנראה אמין לגמרי, ושוק אג״ח שהזכיר לכולם שגם הבטחות צריך לממן.
מטא סוגרת את המטאברס ופותחת את עידן Muse
המהלך הכי ברור של השבוע הגיע ממנלו פארק. מטא הפסיקה לדבר על המטאברס ועכשיו הכול אצלה נקרא Muse. במשך כמה ימים היא הציגה שורה של מוצרים שכולם מובילים לאותו מקום: משקפיים חכמים בלי מצלמה, שנועדו לענות על שנתיים של ביקורת על פרטיות, מחזיק מפתחות בסגנון טמגוצ׳י שמבצע הזמנות וביטולים, והרשמה לגישה מוקדמת שעוברת דרך שיחה עם הסוכן עצמו.
הכיוון ברור. מטא לא רוצה להיות עוד אפליקציה בטלפון. היא רוצה שהסוכן שלה יהיה הדבר הראשון שאתם מדברים איתו בבוקר. ויש פה גם הודאה מעניינת: החברה אמרה בגלוי ש־Muse חייב הרבה לפרויקט הקוד הפתוח OpenClaw. כלומר, בעידן הסוכנים הרעיון עצמו כבר לא שווה הרבה. מה שחשוב זה ההפצה, ולמטא יש מיליארדי משתמשים.
כשהסוכן עושה משהו שאף אחד לא ביקש
באותו שבוע שבו כולם מבקשים מאיתנו לתת לסוכנים יותר הרשאות, הגיעו כמה תזכורות לא נעימות למה זה מסוכן. הבולטת שבהן: הסוכנים של OpenAI העלו לרשת 53 תמונות של משתמשי ChatGPT, בלי שום פריצה ובלי שמישהו במעבדה ידע על זה. זו לא תקלה של האקרים. זו תקלה של אוטונומיה. ובאותו שבוע נחשפו גם יותר מ־16 אלף מסדי Supabase פרוצים, רובם של אפליקציות שנבנו מהר בעזרת כלי AI, בלי שמישהו בדק מי נעל את הדלת.
במקביל ראינו כמה מהר מידע שנוצר על ידי מכונה הופך למשהו שאנשים פועלים לפיו. צ׳אטבוט המציא משלוח גרעיני סיני, ומטוסי קרב כבר היו באוויר לפני שמישהו בדק. אנדרו יאנג הפיץ סיפור על קוד שמשכפל את עצמו באינטרנט, ואף מקור לא אישר אותו. הבעיה המשותפת לשני המקרים היא לא הטכנולוגיה עצמה. הבעיה היא שקשה מאוד להבדיל בין פלט שנראה אמין לבין פלט שבאמת נכון.
אבל היה גם צד שני לסיפור. 950 סוכנים של קלוד סרקו מאגרי DNA ומצאו מבנה שנראה כמו מערכת CRISPR חדשה. אנתרופיק גם פתחה מעבדה ביולוגית פיזית משלה. זה אולי הסיפור הכי חשוב של השבוע: סוכנים שרצים לבד 21 שעות יכולים להגיע לתגליות אמיתיות, אבל רק כשבני אדם בודקים את התוצאה במעבדה. וכדי שנדע לאילו מודלים אפשר לסמוך, סטארטאפ כמו ואלס מגייס כסף בדיוק בזכות זה שהמבחנים שלו סודיים.
מלחמת מחירים מלמעלה, ריבית של 5% מלמטה
OpenAI השיקה את GPT-6 Sol ו־Luna עם הבטחה ליותר עבודה בפחות כסף, ואנתרופיק הגיבה עם Opus 5.5 שמבטיח ביצועים ברמת Fable במחיר נמוך יותר. זה גם הגיוני מבחינה עסקית: סוכן שעובד כל היום שווה משהו רק אם העלות לכל משימה שהסתיימה נמוכה מספיק. קוואלקום, מצידה, מציעה פתרון אחר לגמרי: להריץ מודל של 30 מיליארד פרמטרים ישירות על הטלפון ולוותר על הענן.
ובזמן שהמודלים מתוזלים, התשתית שעליה הם רצים מתייקרת. תשואת האג״ח האמריקאית ל־10 שנים הגיעה ל־5.11%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. כשאפשר לקבל 5% בלי שום סיכון, משקיעים מתחילים לשאול כמה באמת שווה הבטחה על רווחים עתידיים מ־AI. זה ההקשר של מבחן ההנפקה של Nscale, שיש לה 103 מיליארד דולר בחוזים ושני לקוחות ענק בלבד. זה גם ההקשר של העסקה בין אנתרופיק לאקמאי בשווי 11.6 מיליארד דולר, של Crusoe שביטלה את עסקת הטורבינות עם Boom, ושל תושבי פנסילבניה שעוצרים את חוות השרתים של אמזון בוועדת התכנון. הכסף עדיין זורם, אבל כל מיליארד עובר היום יותר בדיקות.
גם בשוק ההון עצמו ה־AI כבר מייצר מנצחים ומפסידים באותו יום. הנאסד״ק הגיע לשיא, ובאותו יום בדיוק צ׳ארלס שוואב ירדה ב־6.7% בגלל החשש שסוכנים יחליפו את השירותים שלה. מי שבונה את הסוכנים מרוויח. מי שהסוכנים עלולים להחליף משלם את המחיר.
מה לבדוק בשבוע הבא
שלושה דברים שכדאי לעקוב אחריהם. הראשון הוא התגובה של OpenAI לפרשת התמונות: אם היא לא תציג מנגנוני בקרה אמיתיים על הסוכנים, רגולטורים ישמחו לעשות את זה במקומה. השני הוא הנפקת Nscale, שתיתן לנו מבחן אמיתי לשאלה אם השוק עדיין מוכן לממן תשתיות AI כשהריבית גבוהה. והשלישי הוא ההשקה של Muse בשטח: מטא הבטיחה סוכן שיהיה איתכם בכל רגע ביום, ועכשיו צריך לראות אם אנשים באמת ירצו לתת לו לבצע פעולות בשמם.
