נפט מעל 100 דולר, פד שלא ממהר להקל ומכרז שכמעט אף אחד לא רצה. כשהכסף הבטוח מניב 5%, המשקיעים מתחילים לשאול כמה באמת שווה הבטחה על רווחי AI בעוד עשור.
יש ימים שבהם וול סטריט מתעסקת בדוחות, בהשקות ובהצהרות של מנכ״לים. ויש ימים כמו יום רביעי האחרון, שבו שוק האג״ח לוקח את המיקרופון ומזכיר לכולם מי קובע את מחיר הכסף. התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל־10 שנים זינקה ב־15 נקודות בסיס ביום אחד, ל־5.11%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפעם הקודמת שהתשואה עמדה שם, האייפון הראשון רק יצא לשוק ואף אחד עוד לא דיבר על משבר הסאב־פריים.
לפי הסיקור השוטף של וול סטריט ג׳ורנל ודיווחים נוספים בתקשורת הכלכלית האמריקאית, מכירת האג״ח לא נבעה מסיבה אחת. הצטברו כמה גורמים באותו יום: סקרי פעילות כלכלית בארה״ב שיצאו חזקים בהרבה מהצפוי, בעיקר בתעשייה, הערות ניציות של בכיר בפדרל ריזרב, ומכרז אג״ח ממשלתיות לחמש שנים שזכה לביקוש חלש. מעל כל זה ריחף מחיר הנפט: ברנט טיפס ב־3.8% ונסגר ב־103.08 דולר לחבית, והנפט האמריקאי עלה ב־1.8% ל־92.16 דולר.
ההיגיון פשוט. אנרגיה יקרה מחלחלת כמעט לכל מחיר במשק: תחבורה, ייצור, מזון. כשמשקיעים מעריכים שהאינפלציה לא תרד בקרוב, הם דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק אג״ח לטווח ארוך. אם במקביל הכלכלה מראה סימני חוזק ובפד רומזים שהם לא ממהרים להקל, ההימור על הורדות ריבית בקרוב נחלש. המכרז החלש הוסיף שכבה משלו: כשהממשלה האמריקאית מנסה לגייס חוב ופחות קונים מגיעים, המחיר יורד והתשואה עולה.
הבורסה הגיבה כצפוי. מדד S&P 500 ירד ב־0.75% והנאסד״ק, שמרוכזות בו חברות הטכנולוגיה, איבד 1.1%. זה לא קריסה, אבל הכיוון ברור: כשהכסף הבטוח מניב יותר, מניות שהערכת השווי שלהן נשענת על רווחים עתידיים הופכות פחות אטרקטיביות.
הנה הקריאה שלנו, ולא מתוך המקור: מניות ה־AI הן בדיוק סוג הנכס שהכי רגיש לריבית. חלק גדול מהשווי שלהן מבוסס על הבטחה לרווחים עצומים בעוד חמש או עשר שנים, וכשמהוונים את הרווחים האלה בריבית חסרת סיכון של 5% ולא של 3%, הם שווים היום הרבה פחות. בנוסף, מרוץ בניית מרכזי הנתונים ממומן בחלקו בחוב, וכל עלייה בתשואות מייקרת את הגיוס הבא. זה לא אומר שהסיפור נגמר. זה אומר ששוק האג״ח מתחיל לגבות מחיר על הסבלנות, וחברות יצטרכו להראות הכנסות אמיתיות מ־AI ולא רק תוכניות השקעה.
ולקורא הישראלי יש כאן כמה נקודות מגע. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות נסחרות בנאסד״ק ומושפעות ישירות מאותו תמחור מחדש. קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחזיקות חשיפה משמעותית לשווקים האמריקאיים, כך שתנודות כאלה מגיעות גם לחיסכון של שכירים שאף פעם לא קנו מניה בעצמם. ובחברות הזנק שמחפשות גיוס, סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן בדרך כלל מתורגמת למשקיעים בררניים יותר ולשאלות קשות יותר על הדרך לרווחיות.
השאלה הפתוחה היא אם 5.1% הוא שיא רגעי של יום רע במיוחד, או רצפה חדשה. אם הנפט יישאר מעל 100 דולר והפד ימשיך בקו הנוקשה, ייתכן שעוד נתגעגע לימים שבהם 5% נשמע כמו מספר מפחיד.
