גל השקעות הענק בבינה מלאכותית מטלטל את הכלכלה האמריקאית

ההשקעה בבינה מלאכותית הפכה בשנה האחרונה לאחד הסיפורים הכלכליים המרכזיים בארצות הברית, וההיקפים רק הולכים ותופחים. ארבע חברות הענק – מיקרוסופט, מטא, אמזון ואלפאבט – מתכננות יחד הוצאות הון של כ-725 מיליארד דולר ב-2026, זינוק של כ-77% לעומת כ-410 מיליארד דולר ב-2025. מדובר בקצב הוצאה שאין לו תקדים בתולדות תעשיית הטכנולוגיה, ורוב הכסף מיועד לבניית מרכזי נתונים, רכישת שבבים ופיתוח תשתית חישוב ייעודית לבינה מלאכותית.

הפירוט בין החברות ממחיש עד כמה קשה כבר להתעלם מהסכומים. אמזון צפויה להוביל עם כ-200 מיליארד דולר בהוצאות הון, אלפאבט תוציא בין 175 ל-185 מיליארד דולר, מיקרוסופט נעה לכיוון 120 מיליארד דולר ומעלה, ומטא צפויה להוציא בין 115 ל-135 מיליארד דולר. גופי מחקר כמו אוורקור ובנק אוף אמריקה כבר מעריכים שההוצאה המשולבת של הענקיות ב-2027 תחצה את רף הטריליון דולר. קצב העדכונים כלפי מעלה בתחזיות עצמו מעיד על כך שהביקוש לתשתית AI רק מתחזק.

מי שנהנית באופן הבולט ביותר מהגל הזה היא NVIDIA, ספקית השבבים המובילה לאימון ולהרצת מודלים גדולים. בפעילות מרכזי הנתונים בלבד רשמה החברה הכנסות של כ-75.2 מיליארד דולר ברבעון בודד, זינוק של כ-92% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ביקוש כזה, יחד עם מגבלות בייצור שבבים מתקדמים ובאספקת חשמל וקירור למרכזי הנתונים, הופך את הרכיבים הפיזיים לצוואר הבקבוק המרכזי של כל תעשיית ה-AI כיום.

מעבר לשוק ההון, ההשפעה של גל ההשקעות הזה מורגשת כבר בנתוני המקרו של הכלכלה האמריקאית. לפי ניתוחים כלכליים עדכניים, השקעה בתוכנת AI, בציוד עיבוד מידע מתקדם ובמרכזי נתונים תרמה כ-39% מהצמיחה השולית של התמ"ג האמריקאי בארבעת הרבעונים האחרונים – נתח עצום ביחס לגודלה היחסי הקטן של הקטגוריה בכלכלה הכוללת. ברבעון הראשון של 2026 צמח התוצר האמריקאי בקצב שנתי של כ-2.1%, כאשר השקעות הטכנולוגיה תרמו לצמיחה תרומה שהתקרבה לזו של כלל הצריכה הפרטית האמריקאית.

הנתונים הללו מעלים שאלה שמעסיקה כלכלנים רבים: האם מדובר בתשתית שתניב תשואה ריאלית לטווח ארוך, או בבועת השקעות שמסתירה חולשה בשאר חלקי הכלכלה. גופים כמו גולדמן זאקס מעריכים שבינה מלאכותית גנרטיבית עשויה להוסיף כ-7% לתוצר העולמי בעשור הקרוב, בעיקר דרך עלייה בפריון העבודה. עד אז, ככל שהחברות הגדולות ימשיכו להכפיל הימור על AI, הכלכלה האמריקאית כולה תמשיך להיות תלויה בהחלטות ההשקעה של חמש עד שש חברות טכנולוגיה בודדות.

מעבר לסכומי הענק עצמם, מסתמן כי הצוואר בקבוק האמיתי של תעשיית ה-AI כבר אינו כסף אלא חשמל. הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים בארה"ב צפוי לזנק מכ-50 גיגה-וואט ב-2024 לכ-76 גיגה-וואט ב-2026, וגורמים בתעשייה מעריכים כי בין 30% ל-50% ממתקני הנתונים הגדולים שתוכננו להיפתח השנה ייתקלו בעיכובים או ביטולים בשל מגבלות רשת חשמל, זמינות טורבינות וקירור. גם מיקרוסופט וגם מטא כבר התייחסו בפומבי לקשיים בהשגת הספק חשמלי מספיק במועד, מה שהופך את הסכם החשמל מול חברת תשתית מקומית לגורם קריטי לא פחות מהזמנת שבבים מ-NVIDIA.

שינוי מקביל וחשוב מתרחש באופן שבו החברות מממנות את ההשקעות. עד לאחרונה רוב ההוצאה ההונית של הענקיות מומנה מתזרים מזומנים חופשי, אך עם הקפיצה לכ-725 מיליארד דולר החברות עברו להיעזר במידה גוברת בחוב – הן חוב תאגידי רגיל והן מבני מימון פרויקטליים ייעודיים למרכזי נתונים בודדים, מודל שמזכיר מימון תשתיות אנרגיה יותר מאשר מימון חברות תוכנה קלאסיות. גופי מימון בשוק ההון מעריכים שרק בשנתיים 2025–2026 יגויסו למגזר יותר מטריליון דולר בחוב ואשראי, מה שמעלה את החשיפה של המערכת הפיננסית כולה לתרחיש שבו ההשקעה ב-AI לא תניב את התשואות הצפויות.

סוגיה נוספת שמטרידה משקיעים ורגולטורים כאחד היא מה שמכונה "עסקאות מעגליות": מיקרוסופט, NVIDIA, אורקל, OpenAI ו-CoreWeave סוגרות ביניהן שרשרת הסכמים שבהם כל צד גם משקיע בחברה אחרת בשרשרת וגם רוכש ממנה שירותים – NVIDIA משקיעה ב-OpenAI, ש"קונה" מחשוב מאורקל, שרוכשת שבבים מ-NVIDIA. עסקה בולטת מהחודשים האחרונים היא סבב גיוס של OpenAI בהיקף 122 מיליארד דולר לפי שווי של כ-852 מיליארד דולר, כשאמזון לבדה השקיעה 50 מיליארד דולר – חלק ניכר ממנו כקרדיט מחשוב – במקביל להתחייבות של OpenAI לרכוש 100 מיליארד דולר שירותי AWS על פני שמונה שנים. מבקרים מזהירים כי מבנה עסקאות כזה מנפח ביקוש מדווח בלי שעומד מאחוריו בהכרח ביקוש קצה אמיתי, בדומה לדפוסים שאפיינו את בועת הדוט-קום, במיוחד כאשר OpenAI עצמה צפויה לסיים את 2026 בהפסד של כ-14 מיליארד דולר.

מחלוקת חשבונאית מקבילה נוגעת לאורך החיים השימושי שבו החברות מפחיתות את עלות השבבים והשרתים בספרים. מטא, לדוגמה, האריכה את אורך החיים המוערך של שרתי הרשת שלה מארבע לחמש וחצי שנים, מהלך שהקטין את הוצאות הפחת המדווחות ב-2025 בכ-2.9 מיליארד דולר בלבד, ושאר הענקיות ביצעו הארכות דומות בשנים האחרונות. משקיעים כמו מייקל בורי טוענים שקצב ההתיישנות בפועל של שבבי AI מתקדמים קרוב יותר לשנתיים-שלוש, לא לארבע-שש כפי שנהוג כיום בדוחות, והערכה גסה מצביעה על כך שתיקון כזה עלול למחוק יותר מ-176 מיליארד דולר מהרווחים המדווחים של החברות הגדולות בין 2026 ל-2028 – פער שממחיש עד כמה התמונה הפיננסית הנוצצת שמוצגת כיום למשקיעים תלויה בהנחות חשבונאיות שנויות במחלוקת.