כשרשימת המתים של עולם ה-AI כוללת גם את סירי של אפל וגם את האפליקציה החדשה של OpenAI, כדאי לשאול מה בדיוק נספר שם ככישלון.
ב-15 בספטמבר פרסמה טכקראנץ' משהו שאף אחד בתעשייה לא ממש רצה לראות בשחור על גבי לבן: רשימה מתעדכנת של פרויקטי AI וסטארטאפים שלא שרדו. לא כתבת סיכום שנה, לא רטרוספקטיבה נוסטלגית — רשימה חיה, כזו שממשיכים להוסיף אליה שורות. וכאן מתחיל החלק המעניין: חלק מהשמות שמופיעים בה שייכים לחברות עשירות מאוד שעדיין עובדות, מוכרות ומרוויחות. "מת" בהקשר הזה הוא לא רק חברה שסגרה את הדלת, אלא גם הבטחה שלא קוימה.
הדוגמה הבולטת היא סירי. אפל הציגה ב-2024 עוזרת קולית חדשה שיודעת לקרוא את המידע האישי שלכם ואת מה שמוצג על המסך, סימנה אביב 2025 כתאריך יעד — ואז דחתה. ל-2026. ואז הובטח שהיא תגיע בגרסת iOS 26.4 במרץ, ובפברואר האחרון דווח שוב שהפיצ'רים ייפרסו טיפין-טיפין, חלקם עד עדכון מאי וחלקם אולי רק ב-iOS 27. אפל, החברה עם המזומנים הכי עמוקים בעולם, לא הצליחה כבר שנתיים לשלוח עוזרת קולית חכמה שהיא עצמה הדגימה על במה. זה לא כישלון של תקציב. זה כישלון של הבטחה שנמכרה לפני שהיא עבדה.
גם OpenAI מופיעה שם, וזה אולי הכי דוגרי בכל הסיפור. החברה איחדה את ChatGPT ואת כלי הקוד Codex לאפליקציית "סופר-אפ" אחת, והמשתמשים שרק רצו את חלון הצ'אט הישן נתקלו פתאום בטאבים של Work ו-Codex, עם היסטוריית השיחות קבורה איפשהו מאחור. גרג ברוקמן, נשיא החברה, אמר בריאיון שההשקה הייתה "בערך בלגן". OpenAI חזרה אחורה, פיצלה מחדש לטאבים של Chat ו-Work ודחפה את Codex לתפריט נפתח. חברה ששווה מאות מיליארדים גילתה שמוצר לא נמדד בכמות היכולות שדחפת לתוכו.
בקצה השני של הרשימה יושבים הקברים האמיתיים. Humane, שגייסה כ-230 מיליון דולר כדי לבנות סיכת AI נטולת מסך, נמכרה ל-HP תמורת כ-116 מיליון — פחות ממה שנשפך פנימה — והסיכות שכבר נמכרו הפכו לפלסטיק מת ברגע שהשרתים כובו. Rabbit R1 הפך למם אחרי גל החזרות. ואולי הסיפור המייצג ביותר הוא Relay, סטארטאפ אוטומציה בן חמש שנים: ביולי 2026 דף הבית שלו הוחלף פשוט בהודעה שהוא נסגר, ובאוגוסט התבררה הסיבה — הצוות עבר לדיוויזיית Chrome של גוגל. Relay לא הפסיד בקרב טכנולוגי. הוא פשוט בנה פיצ'ר שגוגל ו-OpenAI הטמיעו בעצמן, בחינם, בתוך המוצר שכולם כבר פתוחים בו.
זה הדפוס שחוזר כמעט בכל שורה: לא כישלון הנדסי, אלא כישלון מיקום. מי שבנה שכבה דקה מעל מודל של מישהו אחר גילה שבעל המודל יכול לבלוע אותה בעדכון גרסה אחד. ו"אקוויהייר הפוך" — שבו ענקית שוכרת את הצוות ומרשה לעצמה לדלג על רכישה רשמית — הפך למסלול יציאה מקובל לגמרי, כמו במקרי Inflection ומיקרוסופט, Character.AI וגוגל או Adept ואמזון. מבחינת המייסדים זו נחיתה רכה. מבחינת המשקיעים, זו לרוב מחיקה מנומסת.
ניתוח קצר: ההייטק הישראלי נראה כרגע כמו ההפך הגמור מבית קברות — בחצי הראשון של 2026 גויסו כאן כ-8.6 מיליארד דולר, זינוק של כ-45% מול אותה תקופה אשתקד, לפי דיווחי פועלים טק ו-Dealigence. אבל בתוך הנתון הזה מסתתר סימן אזהרה: מספר סבבי הגיוס ירד בכ-35%. כלומר יותר כסף נכנס לפחות חברות. זה בדיוק אותו סיפור שהרשימה של טכקראנץ' מספרת, רק מהצד השני של המשוואה — השוק מפסיק לפזר הימורים קטנים על כל מי שהדביק ממשק על GPT, ומרכז סכומים גדולים במעטים שיש להם דאטה, לקוחות או תשתית משלהם. מי שהגיוס שלו נסגר ב-2024 על סמך דמו מרשים מגלה ב-2026 שאין סבב המשך, כי הקטגוריה שלו כבר מסומנת כפיצ'ר ולא כחברה.
ההקבלה המדויקת ביותר היא גל הסייבר של סוף העשור הקודם: שנים של גיוסים נדיבים, ואז מיזוגים, איחודי פלטפורמה ורשימה ארוכה של מוצרים טובים שנעלמו בתוך חבילות של חברות גדולות יותר. לסטארטאפ ישראלי שבונה היום על גבי מודל של ספק אחר, השאלה הרלוונטית כבר איננה כמה מרשים הדמו, אלא מה נשאר ממנו ביום שבו אותו ספק ישחרר את אותה יכולת כפיצ'ר מובנה. הרשימה של טכקראנץ' מתעדכנת, אגב, באופן שוטף. השאלה היחידה שכדאי לשאול לגביה היא לא מי כבר שם — אלא מי יתווסף אליה בעדכון הבא.
