אפל שוכרת מוח מגוגל, אנבידיה קונה את כל הבניין: שבוע אחד, שתי אסטרטגיות AI הפוכות

ב-1 בספטמבר, אחרי 15 שנה בכיסא, טים קוק העביר את ניהול אפל לג'ון טרנוס. קוק לא עוזב את הבניין — הוא הופך ליו"ר פעיל (Executive Chairman) וממשיך להתעסק בעיקר במה שהוא עשה טוב מכולם: רגולציה, ממשלות, שרשראות אספקה. אבל האחריות על המוצר עברה. וטרנוס, בוגר 25 שנה באפל שהגיע ב-2001, מונה לסגן נשיא הנדסת חומרה ב-2013 והיה אחראי בין השאר על האייפד, ה-AirPods והשעון, קיבל את המפתחות בטיימינג שאף מנכ"ל חדש לא היה בוחר לעצמו.

במזכר הראשון שלו לעובדים הוא לא ניסה להצטנע. "יש לנו השקה ענקית בשבוע הבא שהולכת להיות פנומנלית", הוא כתב — כשמדובר באירוע האייפון של 9 בספטמבר, שמונה ימים בלבד אחרי היום הראשון שלו. בתעשייה מצפים שם לאייפון המתקפל הראשון של אפל, ולהרחבת ההפצה של הסירי החדשה. במילים אחרות: הוא לא מקבל תקופת חסד, הוא מקבל דדליין.

וכאן מתחילה הבעיה האמיתית שטרנוס יורש. הסירי החדשה, זו שאמורה להחזיר את אפל למשחק, לא נבנתה באפל. בינואר 2026 החברה חתמה על הסכם רב-שנתי עם גוגל, ולפי הדיווחים משלמת כמיליארד דולר בשנה עבור מודל Gemini ייעודי בסדר גודל של 1.2 טריליון פרמטרים שעליו נבנה מחדש כל מנוע השיחה של העוזרת. אפל, החברה ששנים בנתה בעצמה את השבב, את המערכת ואת החנות, החליטה שבשכבה החשובה ביותר של העשור הבא עדיף לה לשכור. ולפי הדיווחים, גם ההשקה הזו יוצאת מוגבלת — רשימות המתנה ומדינות שנשארות בחוץ. ההשלכה מורגשת גם בחומרה: שורה של מוצרים חדשים — AirPods עם חיישני סביבה, משקפיים חכמים, מערכת אבטחה לבית, מסך על זרוע רובוטית — נדחו בין היתר כי התוכנה שאמורה להפעיל אותם לא הייתה מוכנה.

בדיוק באותו שבוע, בצד השני של המפה, אנבידיה עשתה את ההפך הגמור. ב-2026 היא כבר עברה את רף 40 מיליארד הדולר בהשקעות הוניות בחברות לאורך כל שכבות תשתית ה-AI, כולל כ-30 מיליארד דולר ב-OpenAI בסוף פברואר; ההשקעה של 5 מיליארד באינטל שווה היום מעל 25 מיליארד; ובעסקה שסגרה חור אמיתי בפורטפוליו, היא שילמה כ-20 מיליארד דולר על רישוי טכנולוגיית ה-LPU של Groq — הצוות, כולל המייסד ג'ונתן רוס, עבר לאנבידיה. הפודקאסט של TechCrunch, שהצמיד את שני הסיפורים באותה פרשנות, קרא לזה הימור על כל הסטאק. זה תיאור מדויק: ג'נסן הואנג אמר ב-GTC 2026 שפענוח באמצעות LPU צפוי לתפוס כרבע מהמחשוב באשכול AI טיפוסי — כלומר הוא קנה מראש את הרבע שלא היה שלו.

לישראל יש דריסת רגל בשני הצדדים של הסיפור הזה, ולא סמלית. מרכז הפיתוח של אפל בישראל הוא אחד מעמודי התווך של פעילות השבבים שלה — טרנוס עצמו בא מהעולם הזה — וגם שם היו החודשים האחרונים סוערים: רוני פרידמן, שניהל את המרכז תשע שנים, עובר להוביל קבוצת Chip-AI גלובלית חדשה שעוסקת בשילוב מודלים של בינה מלאכותית בתוך תהליך תכנון השבבים עצמו, ובמקומו נכנס טל ענבר, שהגיע לאפל ב-2012 עם רכישת אנוביט הישראלית. אנבידיה, מצדה, מריצה מישראל חלק מרכזי מהרשת שמחברת את אותם אשכולות. כשמנכ"ל אפל החדש הוא איש חומרה ולא איש תוכנה, זה לא חדשות רעות למי שיושב כאן — זה בדיוק הפרופיל שנוטה להשקיע במה שנבנה בהרצליה וביקנעם.

ניתוח קצר: קשה לא לראות בשני הסיפורים האלה שתי תשובות הפוכות לאותה שאלה. אנבידיה מתנהגת כמי שמאמינה שבעשור הקרוב שולט מי שמחזיק בכל קומה בבניין — שבב, רשת, ענן, מודל — ולכן היא קונה, משקיעה ומרשה כדי לא להשאיר אף שכבה בידיים זרות. אפל מתנהגת כמי שמאמינה שהמודל הוא בסוף רכיב, כמו מודם או מסך, ושהערך האמיתי יושב במכשיר, במערכת ובלקוח שכבר משלם. שתי הגישות הגיוניות. רק אחת מהן יכולה להתברר כנכונה, ואם היא של אפל — ההימור הוא שגוגל תמשיך למכור לה את הרכיב במחיר סביר גם כשיתברר כמה הוא קריטי.

ב-9 בספטמבר טרנוס יעלה לבמה ויעשה את מה שהוא יודע לעשות: להראות חומרה. השאלה היא לא אם האייפון המתקפל יריע לו את הקהל — אלא אם בעוד שנתיים עדיין נדבר על אפל כחברה שמעצבת את חוויית ה-AI, או כחברה שמארזת יפה את זו של מישהו אחר.