מדינה של כ-3 מיליון תושבים בונה אחד ממקבצי ה-GPU הגדולים בעולם, בעזרת נבידיה, וושינגטון והתפוצה הארמנית העשירה.
ארמניה איננה מעצמת טכנולוגיה מובנת מאליה: כשלושה מיליון תושבים, כלכלה קטנה, ואין לה שום תעשיית ייצור שבבים משל עצמה. ובכל זאת, בשנה האחרונה היא הפכה לאחד השמות הנפוצים בדיונים גלובליים על תשתית בינה מלאכותית, בזכות פרויקט בשם Firebird — מיזם המשלב את ממשלת ארמניה, חברת ענן AI פרטית וחברת נבידיה, שמטרתו להקים ליד העיר הרזדן אחד ממקבצי מעבדי הגרפיקה הגדולים בעולם.
השלב הראשון של הפרויקט, שאמור לצאת לדרך ב-2026, כולל השקעה של כחצי מיליארד דולר, יותר מ-6,000 מעבדי Blackwell של נבידיה ועד 18 מגה-ואט הספק, עם יעד תיאורטי של כ-110 אקספלופס בחישובי FP4. אך המספרים האמיתיים מגיעים בשלב השני: ממשלת ארה"ב אישרה יצוא של 41,000 מעבדי GB300 נוספים לארמניה, במסגרת פרויקט בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר שיהפוך את המדינה לאחת מחמש המדינות עם מקבץ ה-GPU הגדול ביותר בעולם.
המימון עצמו מספר סיפור לא פחות מעניין מהחומרה. מאחורי Firebird עומד גורם עשיר מקרב התפוצה הארמנית, וסביב הפרויקט התגבש חבילת מימון רחבה יותר הכוללת הלוואה משותפת של כ-300 מיליון דולר מצד כמה מהבנקים הגדולים במדינה. ארמניה עצמה מונה כשלושה מיליון תושבים, אך התפוצה הארמנית בעולם נאמדת בכשבעה מיליון בני אדם — ומהווה את אחד הנכסים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר של המדינה, בדיוק כפי שמדינות אחרות נשענות על משאבי טבע או הון ממשלתי.
מעבר לחומרה, ארמניה גם בונה שכבת תוכנה ומדיניות: היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Mistral AI הצרפתית סביב עוזרי AI לשירותים ציבוריים וממשלתיים, והשיקה יחד עם AWS ומשרד התעשייה עתירת הידע מכון וירטואלי להכשרת כוח אדם מקומי בתחום ה-AI. אוניברסיטת מדינת ירוואן כבר מפעילה סופרקומפיוטר מבוסס נבידיה שהותקן על ידי Legrand, עוד לפני שהשלב הראשון של Firebird יוצא לפועל בפועל.
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי כל המהלך הוא מה שקובעי המדיניות מכנים "ריבונות מחשוב" (compute sovereignty): הגישה לתשתית AI הופכת בהדרגה לנכס לאומי אסטרטגי, בדיוק כפי שהיו פעם רשתות חשמל, תשתיות תקשורת או נמלי סחר. ארמניה לא מנסה להתחרות בייצור שבבים מול טייוואן או ארה"ב, אלא לבנות את עצמה כמארחת תשתית מחשוב עבור מודלים ואפליקציות AI — הימור שמעורר גם שאלות על תלות בציוד זר, ביטחון מידע ורגישות גיאופוליטית באזור לא יציב.